בג"צ 3430/16

תקציר

החלטת בית המשפט התמקדה בחוזר שהוציא הממונה לטיפול בסוגיות בשוק החיסכון הפנסיוני, והתמקד בפרט בהקלה על הליכי ברירת המחדל לבחירת קופות גמל לעובדים שאינם בוחרים בקופת גמל. המשיב טען כי החוזר מתיישב עם החקיקה הקיימת, ובפרט עם סעיפים 20 ו-39 לחוק, המקנים סמכות מספקת לצעדים רגולטוריים כאמור ללא צורך בחקיקה ראשית חדשה. הודגש כי החוזר מסייע בהגנה על האינטרסים של החוסכים לפנסיה, במיוחד לאור כשלי שוק קיימים ואדישות כלפי החיסכון הפנסיוני. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב, וציין כי הוראות החוזר מתיישבות עם התכלית החקיקתית של הגנה על החוסכים תוך שמירה על הרגולציה הנדרשת במסגרת סמכותו של הממונה. כן הועלו על ידי העותרת חששות בדבר חריגה אפשרית מסמכויות והדגש על דמי ניהול כקריטריון יחיד לבחירת קרנות העלול לפגוע בתחרות. עם זאת, בית המשפט קבע כי גישה זו סבירה בהקשר הרגולטורי, וציין את שיקול הדעת הרחב הנתון לממונה. בנוסף, פסק הדין כלל המלצה לצמצם את התקופה שבה ניתן להגדיר קרן כברירת מחדל לשנתיים במקום שלוש, כדי לאפשר הערכה נוספת ואישור אפשרי של המחוקק. בית המשפט הדגיש את חשיבותן של תקנות מסוג זה בשמירה על האינטרסים הציבוריים, והדגיש את הצורך ברגולציה הדוקה נוכח אופיו הקריטי של החיסכון הפנסיוני וחוסר איזון הכוחות המובנה והריכוזיות בשוק. פסק הדין לא קיבל את העתירה והדגיש את הצורך בעיגון חקיקתי פוטנציאלי להגברת הוודאות והיציבות הרגולטורית.