ת"א 227/05

תקציר

מספר חברות בנייה ביצעו עבודות בנייה בשלומי במסגרת פרויקט לבניית 570 יחידות דיור. התובעים, שהיו חלק מפרויקט זה, תבעו את הנתבעת, משרד הבינוי והשיכון (מש"ב), להחזר היטלי הביוב ודמי הנחת הצנרת ששילמו. לטענת התובעים, אגרות אלה הוטלו שלא כדין בעת קבלת היתרי הבנייה שלהם. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי מדובר בתשלומים מידתיים בגין עבודות התשתית שבוצעו על ידם. בית המשפט בחן את ההסכמים החוזיים בין התובעים לבין מש"ב, מהם נקבע כי מש"ב אחראית להתקנת מערכות מים וביוב במסגרת תכניות הפרויקט, ואילו התובעים אחראים לעבודות הפיתוח הפנימיות בתוך המתחמים. בית המשפט מצא כי הנתבעת אכן התקינה את קווי הביוב במסגרת התכניות ולכן היא רשאית לגבות את היטלי הביוב מהתובעים. עם זאת, בית המשפט קבע כי הנתבעת דרשה תשלום עבור היטל ביוב ציבורי, שהיה עבודה שבוצעה על ידי שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ומומנה על ידי התובעים. לפיכך, קבע בית המשפט כי על הנתבעת להשיב לתובעים את תשלומי היטל הביוב. באשר לאגרות הנחת הצנרת, בית המשפט הכיר בכך שהנתבעת זכאית לגבות אגרות אלה, בניכוי הסכום ששילמו התובעים לשב"כ עבור צינורות המים שהותקנו במסגרת תכניות הפרויקט. בית המשפט ציין כי הנתבע שקל את הצינורות שהונחו על ידי השב"כ והציע לתובעים הנחות מגוונות בחיוביהם. למרות שהתובעים ביקשו החזר מלא של דמי הנחת הצינור, החליט בית המשפט, בהיסוס, לדחות את תביעתם, מאחר שהתובעים לא הוכיחו מה שילמו לשב"כ עבור התקנת הצינור. לפיכך, ההנחות שניתנו על ידי הנתבעת היו משביעות רצון. עוד טענה הנתבעת כי התובעים התעשרו שלא בצדק, שכן העבירו תשלומים אלה לדיירים שרכשו מהם דירות. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי הנתבעת, שהיא רשות ציבורית, אינה רשאית לגבות תשלומים שאינם מורשים על פי דין. זאת ועוד, ההתעשרות הנטענת של התובעים לא הצדיקה את גביית היטל הביוב הציבורי שלא כדין על ידי הנתבעת. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת התובעים בעניין תשלומי היטל הביוב והורה לנתבעת להשיב לכל תובע את הסכומים הנקובים, לרבות הפרשי הצמדה וריבית שנצברו לאורך זמן. תביעת התובעים לדמי הנחת הצנרת נדחתה. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 100,000 ₪, ביחד ולחוד. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 21.10.2012.