ע"א 7345/19

תקציר

המשיב התנגד לבקשת המערערת לעיכוב ביצוע פסק הדין מכמה טעמים. ראשית, היא הצביעה על השיהוי הממושך בהגשת הבקשה, המצביע על חוסר דחיפות. שנית, נטען כי סיכויי הצלחת הערעור קלושים, שכן הערעור נסוב בעיקרו סביב ממצאים עובדתיים, שבדרך כלל אינם מתערבים בערכאת הערעור. שלישית, נטען כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערערת, במיוחד בהתחשב באופיו של ההליך כגביית חובות המבוססת על פסק דין זר מוסכם מבית משפט ישראלי. לבסוף, נקבע כי טענת המערערת בדבר נזק פוטנציאלי לצדדים שלישיים היא הרחבה בלתי מתקבלת על הדעת של היקף הערעור. השופטת הסכימה עם טענות המשיב והדגישה כי המערערת לא עמדה בקריטריונים לסעד זמני. הם ציינו את הפסיקה שנקבעה בדבר סיכויי ההצלחה הנמוכים בערעורים על קביעות עובדתיות והיעדר דחיפות בשל השיהוי המשמעותי בהגשה. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, תוך שהוא מדגיש כי הודעת פשיטת הרגל היא צעד מקדמי וכי המערערת לא הוכיחה די הצורך נזק בלתי הפיך. ההחלטה חיזקה את הסמכות לשקול איחור בהגשה והורתה למערערת לכסות את הוצאות המשיב בסך 4,000 ₪.