בג"צ 6488/17

תקציר

העתירה שלפנינו נסובה סביב פרשנות הסכם פשרה בין תיאטרון למשרד בנוגע לתשלום כספי תמיכה לשנת 2015, שנדחה מאוקטובר 2015 לאפריל 2016. התיאטרון עתר להגדרת "פגיעה" בהסכם כך שתכלול ירידה בפעילות התיאטרונית בשנים 2016 ו-2017 בשל דחיית התשלום. המשנה לנשיא, השופט ח' מלצר, הגיע למסקנה כי יש לאמץ את פרשנותם של המשיבים להסכם הפשרה, תוך שהוא מציין כי תקופת ההגנה מוגבלת במפורש לתקופת השיהוי הקבועה בהסכם, קרי 1.6.2015 - 31.12.2015. פרשנות זו מתבססת על לשונו המילולית של ההסכם ועל נסיבות חיצוניות, לרבות העובדה שהצדדים חששו מהשפעת עיכוב הפעילות על הזכאות העתידית לתמיכה. יתר על כן, הרחבת ההגדרה של "פגיעה" תוביל לתמיכה מוגזמת, כלומר תמיכה בפעילות שלא בוצעה. עוד הדגיש השופט מלצר כי העותרת לא הצליחה להוכיח קשר סיבתי בין איחור בתשלום לבין הירידה בפעילות התיאטרונית בשנים 2016 ו-2017. החלטת ועדת התמיכות לבטל את התמיכה לשנת 2016 התבססה על הפעילות המינימלית של התיאטרון באותה שנה ובשנת 2017, שלא ניתן לייחס אותה לדחיית התשלום. בנוסף, מצבה הפיננסי של העותרת והחלטות ההנהלה הצביעו על כך שהירידה בפעילות נבעה מגורמים אחרים מלבד הכספים המעוכבים. הנשיאה א' חיות הסכימה עם התוצאה והדגישה כי גם אם תתקבל פרשנותה של העותרת, אין בכך כדי להועיל להם, שכן לא היה בהם קשר סיבתי בין השיהוי לבין צמצום הפעילות. לפיכך, העתירה נדחתה.