ע"א 33263-11-20

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות לקבלת מסמכי בית משפט וההמצאה, ובפרט בתקנה 477 הקובעת כי יש למסור מסמכי בית משפט באופן אישי לנמען, אך ניתן למסור אותם גם לעורך דינו. התקנה נועדה להביא את ההליכים המשפטיים לידיעת בעלי הדין המעורבים. בית המשפט בוחן את פרשנות המונח "מורשה" בהקשר של התקנה ותקדימי העבר, המדגישים את חשיבותה של מערכת יחסים אינטנסיבית בין בעל הרישיון לנתבע, כך שסביר להניח שבעל הרישיון יודיע לנתבע על ההליכים. עוצמת הקשר הזה נבחנת בכל מקרה לגופו. עוד צוין כי יחסי עורך דין-לקוח בעבר אינם מרמזים בהכרח על יחסי הווה או מסמיכים עורך דין לפעול בשם לקוח. על בית המשפט להעריך האם עורך הדין הוסמך רשמית לייצג את הלקוח בהליך הספציפי המדובר. במקרה דנן, לא הוכח כי עו"ד מסארווה הוסמך פורמלית לייצג את המשיב, ואין כל ראיה למערכת יחסים אינטנסיבית ביניהם שתחייב את עו"ד מסארווה ליידע את המשיב על ההליך. יתר על כן, ניכר כי המשיב אינו מודע להליכים הנוכחיים. לפיכך, בית המשפט קובע כי הבקשות לראות במשרדו של עו"ד מסארווה כתובת להמצאת מסמכי בית המשפט, ולראות בהצגת הבקשה הנוכחית כחוקית, נדחות שתיהן על הסף. למבקשים ניתן זמן לערער ולהגיש בקשה להיתר המצאה.