ת"א 2121/04

תקציר

התביעה, שהוגשה על ידי גב' נעמי קרביץ ובנה מר שלום קרביץ, מבקשת להוציא צו הריסה נגד הנתבעים בגין אי סדרים תכנוניים לכאורה הקשורים לרכושם, וכן פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לרכושם של התובעים. התובעים והנתבעים חולקים חלקות קרקע סמוכות. התובעים טוענים כי הנכס של הנתבעים נבנה ללא היתר בנייה כדין ובניגוד לתוכניות בניין עיר. עוד נטען, כי הנתבעים הרסו מבנים ברכושם של התובעים וגרמו נזק לביתם. הנתבעים טוענים מנגד כי לתובעים אין טענה תקפה לרכוש שניזוק לכאורה וכי ביתם נבנה בהתאם לחוק. כמו כן, הם מכחישים כל אחריות לנזק הנטען וטוענים כי פעלו כדין ובתגובה להנחיות הרשות המקומית משיקולי בטיחות. בית המשפט מוצא כי מר קרביץ נעדר מעמד לתבוע משום שלא הביא ראיות מספיקות להעברת הזכויות בנכס מאמו, שהיא הבעלים הרשמיים. לפיכך, התיק מתנהל כאשר גב' קרביץ היא התובעת היחידה. באשר לאי סדרים לכאורה בבנייה, קובע בית המשפט כי על ועדות התכנון למצות תחילה את הליך בחינת בקשת הנתבעים להיתר בנייה. בקשת התובעים לצו הריסה או צו לשינוי הבנייה מוקדמת מדי, שכן בית המשפט לעניינים מקומיים כבר הוציא צווים כאלה, והנתבעים מבקשים כעת להכשיר את בנייתם. בית המשפט מוצא כי לגב' קרביץ זכויות בעלות בנכס שבמחלוקת, אך אינו מקבל את טענתה כי הנתבעים הרסו מבנים על אדמתה. הראיות מצביעות על כך שהמבנים נהרסו משיקולי בטיחות או נהרסו בשריפה. הנתבעים אינם אחראים לכל נזק שנגרם, ותביעת התובעים לפיצויים נדחית. יתר על כן, פסק הדין בתיק פלילי קשור, אשר זיכה את הנאשמים מאשמת הרס, אינו נחשב ראיה בהליך אזרחי זה. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.