גמ"ר 1839-09-09

תקציר

הנאשם הודה בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה בשכרות שהביאו למותה של חברתו, דנית בראל. האירוע התרחש בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר הנאשם נהג בקטנוע שלו במהירות של כ-50 קמ"ש כשבראל נוסע בו. הנאשם נשא בדמו תוצר מטבולי של סם קנבוס מסוכן, בריכוז של 69 ננוגרם, איבד שליטה על הקלנועית והתנגש בעץ דקל. בראל נזרק מהקטנוע ומת במקום. במהלך המשפט טענה התביעה כי הסם בגופו של הנאשם מהווה רשלנות וביקשה מבית המשפט לכלוא את הנאשם לתקופה המרבית המותרת בחוק, לצד עונשים נוספים. בתוך כך, ההגנה ביקשה מבית המשפט להתחשב בהיעדר ראיות המצביעות על השפעת הסם על התאונה, וביקשה עונש קל יותר. ההגנה הדגישה גם את מחלתו הכרונית של הנאשם, את מצבו הנפשי ואת היעדר הרשעותיו הפליליות. בסופו של דבר, בית המשפט מצא את הנאשם אשם ברשלנות שגרמה למוות, אך קבע כי בהתחשב בנסיבות, הרשלנות אינה בדרגה הגבוהה ביותר. השופט ציין את הודאתו המוקדמת של הנאשם באשמה, את הבעת החרטה שלו ואת עברו הפלילי הנקי כגורמים מקלים. על הנאשם נגזרו תשעה חודשי מאסר בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי, שמונה שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה, קנס בסך 3,000 שקל או 300 ימי מאסר בפועל ופיצוי בסך 10,000 שקל למשפחתו של בראל. השופט סיים את דבריו בהדגשת הזכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.