ע"פ 3599-08-19

תקציר

הערעור על פסק הדין נדחה מאחר שערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא, אשר שמע את העדים ומצא כי עדי התביעה אמינים בעוד שהמערער אינו אמין. שיחות הטלפון שנעשו מהטלפון של המערער לפדקס, אשר העידו על התעניינותו בחבילה וניסיון להסתיר את זהותו, היוו ראיה מרכזית. בית המשפט מצא כי המערער היה המתקשר בשיחות אלה וכי הקלטות שיחות אלה יכולות לשמש ראיה. גם החיפושים שנערכו בביתו ובאייפד של המערער נחשבו כדין והראיות שהופקו מהם היו קבילות. פסק דינו של בית משפט קמא הביא בחשבון גם את חוסר אמינותו של המערער, את גרסתו הבלתי מהימנה לאירועים ואת ניסיונו להעלים ראיות. זאת ועוד, זיהויו של המערער כמתקשר נחשב אמין וראוי נשקל גם הליך קבלת החבילות בשגרירות בה עבדה המערערת. לא הייתה עילה להתערב בעונש שהוטל על המערער, שהיה בקצה התחתון של טווח הענישה ההולם. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק דינו של בית משפט קמא התקבל.