ת"א 23451-01-15

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגישו הוריו של תלמיד שנהרג בתאונת דרכים, בדרישה לפיצויים מהרשות המקומית ומחברת הביטוח. בתביעה נטען כי הנתבעים הפרו חובה חקוקה בכך שהכינו פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, אשר החריגה תאונות דרכים והייתה בעלת כיסוי בלתי הולם. בית המשפט מתייחס תחילה לשאלת הסמכות וקובע כי בסמכותו לדון בתביעה בעודו מבקש סעד כספי בגין אירועי עבר. לגופו של עניין, החובה לספק ביטוח תאונות אישיות לפי חוק לימוד חובה היא חובת ביטוח כללי, המחייבת ביטוח סביר המתאים לתשלום פרמיות הנגבות מההורים. החוק מותיר את היקף הביטוח וסכומו לשיקול דעתו של שר החינוך, שקבע תשלום מינימום נמוך ואישר פוליסה עם חריגים, לרבות תאונות דרכים. בית המשפט קובע כי הדבר מתיישב עם התכלית החקיקתית של מתן ביטחון כלכלי סביר לתלמידים ולהורים מבלי להטיל נטל כלכלי מופרז. טענת התובעים כי החוק מחייב ביטוח מקיף ובלתי מותנה אינה סבירה ואינה מעשית. יתר על כן, התנהלות הרשות המקומית בגיבוש מדיניות המבוססת על הנחיות משרד החינוך היא בחזקת סבירה. לפיכך, בית המשפט קובע כי הנתבעים מילאו את חובותיהם החוקיות ולא הפרו חובה חקוקה כלשהי. בנוסף, חברת הביטוח אינה אחראית להחרגות הפוליסה, ותביעת התובעים לסכומי ביטוח גבוהים יותר אינה תקפה. תביעת התובעים נדחית, והם פטורים מתשלום יתרת האגרה בשל הנסיבות הטרגיות. לנתבעים נפסקות הוצאות חלקיות בסך 3,000 ₪ כל אחד.