סע"ש 30522-12-21

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה של מדינת ישראל לדחות תביעה שהגישו נגדה מורים במוסד חינוכי מוכר שאינו רשמי, המכונה לעתים קרובות בית ספר סקטוריאלי או צ'רטר. התובעים, המורים, טענו כי המדינה הפרה את חובותיה החקוקות כלפיהם וכי היא מקיימת עמם יחסי עובד-מעביד, דבר שהמדינה הכחישה. בית המשפט קבע כי מאחר שטענות אלה מעלות סוגיות חשובות שיש לבחון, ונוכח חובת המדינה, יחד עם הרשויות המקומיות, לספק משאבים לחינוך ולפקח על מערכת החינוך, יש לדחות את בקשת המדינה לדחות את התביעה על הסף. בית המשפט הדגיש כי יש לו סמכות לדון במקרים כאלה וכי השאלות שהועלו, במיוחד בנוגע לזכות לחינוך וליחסים בין בתי הספר הממלכתיים למגזריים, ראויות להליך משפטי מלא. הדברים נוגעים לא רק לשאלות הנורמטיביות הנוגעות לזכויותיהם של בתי ספר צ'רטר ולפיקוח המדינה עליהם, אלא גם למחלוקת העובדתית בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד בין התובעים לבין המדינה, אשר טעונה בירור בהליך משפטי. בנוסף, בית המשפט הבהיר את ההבחנה בין תביעה שנדחתה על הסף לבין תביעה שנדחתה, וציין כי רק הראשונה מנעה מהתובע להגיש תביעה חדשה באותו עניין. במקרה זה, מכיוון שהתביעה הקודמת שהוגשה על ידי אחד התובעים נדחתה אך לא הוכרעה לגופה, התביעה הנוכחית תוכל להמשיך, אם כי התובע יצטרך לשאת בהוצאות התביעה הקודמת שנדחתה. ככלל, פסק הדין הדגיש את חשיבותה של הזכות לחינוך ולגישה לצדק, ואת תפקידו של בית המשפט בבירור סוגיות אלה, ולכן דחה את בקשת המדינה לדחייה על הסף, תוך שהוא מאפשר את המשך התביעה.