ת"א 18216-06-21

תקציר

התובע הלווה לנתבעים כספים בסך 2,550,000 ₪ שלא הוחזרו. התובע תבע את הנתבעים לפירעון ההלוואות. הנתבעים הודו להגנתם כי לוו כספים מהתובע אך טענו כי הסכום הכולל עמד על 1,300,000 ₪ בלבד, וכי רק אחד מהנתבעים קיבל את הכסף. כמו כן, הם טענו כי יש לדחות את תביעת התובע כנגד הנתבע השני. התובעת ביקשה צו עיקול זמני על נכסי הנתבעים, ובית המשפט נעתר. אז גילה התובע כי הנתבעים רימו אותו: הם לקחו את ההלוואות כשהיו חדלי פירעון וידעו שלא יוכלו לפרוע אותן. כמו כן, הנתבעת משכנה דירה שהבטיחה לתובע כבטוחה והעבירה את כספי ההלוואה לחברה בבעלות הנתבע השני במקום. התובע ביקש לתקן את כתב תביעתו כך שיכלול עובדות חדשות אלה. הנתבעים התנגדו וטענו כי התביעה החדשה הגיעה בשלב מאוחר של ההליך והופנתה רק נגד אחד הנתבעים, בעילות חדשות לחלוטין. על בית המשפט לתקן כתבי טענות כדי לאפשר הליך משפטי תקין והוגן. בעוד שלבתי המשפט יש שיקול דעת רחב לעשות זאת, ישנם מגבלות, ונקבעו מספר חריגים. לדוגמה, אסור שהמבקש פעל בחוסר תום לב, ואסור שהעובדות היו ידועות למבקש בעת הגשת התביעה המקורית. על בית המשפט לשקול בין היתר גם את הנזק הפרוצדורלי שנגרם לצד שכנגד, את נסיבות המקרה ואת טובת התיקון. יש להביא בחשבון גם שיקולים מערכתיים-ציבוריים, כגון משאבי הזמן של מערכת המשפט. התקנות החדשות שעל פיהן פועל בית המשפט מצדיקות בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות. עם זאת, בית המשפט עדיין יכול לאפשר תיקון בכל עת, גם אם הצד ידע את העובדות מראש, אם הוא סבור שהתיקון יתרום באופן משמעותי לבירור ויישוב המחלוקות. במקרה זה החליט בית המשפט לאפשר את תיקון כתב התביעה לגבי המצב הכלכלי בעת מתן ההלוואות. טענת התובע כי העובדות החדשות התגלו רק לאחרונה, לאחר עיון בתיק פשיטת הרגל של הנתבע, הייתה משכנעת. בקשת התיקון, במקרה זה, תורמת להבהרת האמת. עם זאת, הבקשה לתיקון הטענה בדבר הפרת ההתחייבות ביחס לדירה נדחתה, שכן התובעת ידעה עובדות אלה לפני למעלה משנה. התיקון בכללותו הותר בתנאי שהנתבע קיבל מהתובע הוצאות בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום. כתב ההגנה המתוקן היה אמור להיות מוגש 45 יום לאחר תשלום זה.