ת"צ 24973-02-12

תקציר

פסק הדין מאשר בקשה לדחיית תביעה ייצוגית בטענה לגביית ארנונה שלא כדין מעסקים בשל שינוי שלא כדין בצו ארנונה משנת 1990. השינוי הבלתי חוקי הביא להכללת חדרי מדרגות וחדרי חשמל בשטח החייב במס, שהוחרגו קודם לכן. התובעים טענו כי החרגתם של אזורים אלה מהמיסוי הייתה כדין וביטולה היה שלא כדין, והיוותה "תוספת ארנונה" שדרשה אישור שרים שלא התקבל. פסק הדין דן תחילה באישור התובענה הייצוגית בשנת 2013 ובערעור שהוגש לאחר מכן על ידי העירייה הנתבעת, שהוביל להחזרת התיק להחלטה משלימה. לאחר מכן היא עוברת לבחון האם חזקת השיהוי שנקבעה בפסק דין קודם (פרשת ABC) חלה על המקרה הנוכחי. פסק הדין קבע תקדים לפיו תביעה אזרחית להשבה בגין פגם "כבול" בצו הארנונה, שהוגשה לאחר שבע שנים מיום חקיקת הצו הפגום, עשויה להידחות בשל שיהוי אובייקטיבי. פסק הדין מנתח את מועדי ביצועו וחקיקתו של הצו הפגום, ומגיע למסקנה כי חלפו למעלה משבע שנים מאז נכנס הצו לתוקף ולכן חלה חזקת השיהוי. עוד הוא דן בשאלה האם החזקה סותרת, תוך בחינת השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי, חומרת הפגיעה בשלטון החוק והפגיעה בקופה הציבורית. בסופו של דבר, פסק הדין קובע כי התובעים לא הצליחו לסתור את החזקה ולכן התביעה הייצוגית נדחית. ההחלטה מתבססת על נסיבותיו הספציפיות של המקרה, תוך שימת דגש על חלוף הזמן, תום ליבה של העירייה והעמימות המשפטית בעת הוצאת הצו הפגום.