בר"ע 70629-03-22

תקציר

בית המשפט סקר את ההיסטוריה הענפה ואת ההליכים בעניינו של המבקש, והגיע למסקנה כי יש לקבל את הערעור בשל הליקויים הרבים והממושכים בהערכות הוועדות הרפואיות לאורך 19 שנים. למרות שמספר ועדות לא בדקו כראוי את נכותו הרפואית של המבקש הקשורה לפגיעה בעבודה, בית הדין מחליט שלא להחזיר את התיק לוועדה אחרת. נוכח גילו של המבקש (79) ואי הערכה נאותה של מצבו, לצד הניכויים השרירותיים של הוועדות בדירוג הנכות ללא הנמקה רפואית עניינית, בית המשפט קובע כי ראוי וצודק יותר לפתור את הסוגיה מבחינה משפטית. הוועדות הרפואיות המשיכו לצמצם את נכותו של המבקש, הקשורה לפגיעות ברכיים, ללא ראיות מספיקות או מסמכים רפואיים המצדיקים ניכויים אלה, דבר שבית המשפט מצא כטעות ברורה. לפיכך, בית המשפט קובע כי על המבקש לקבל את מלוא קצבת הנכות הרפואית הזכאית לו ללא ניכויים בגין מצבים קיימים או קשרים סיבתיים חלקיים, מה שיוביל לשיעור נכות סופי של 42%. החלטה זו מתחשבת בגורמי סיכון ובאה בעקבות הנחיות קודמות הקובעות כי כל ניכוי דורש נתונים מוכחים, שלא סופקו. בכך ביטל בית המשפט את ההחלטה הקודמת להחזיר את התיק לוועדות, תוך הדגשת התמשכות בלתי צודקת וטעויות מתמשכות בהערכת התיק של המבקש. בנוסף, המוסד נדרש לכסות את הוצאות הערעור של המבקש, תוך הדגשת תמיכת בית המשפט בפתרון העוול ארוך השנים שנעשה למבקש. פסק הדין ניתן ללא נוכחות הצדדים וציין את הקונצנזוס על אחוזי הנכות שנקבעו בתקנות קודמות.