ערר 85036/09

תקציר

הערעור הוא ערעור על שומת שמאי מכריע בדבר היטל השבחה שהוטל על נכס המערערת ברמת השרון. בערר נטען כי שגה השמאי המכריע בפרשנות הוראות התכניות החלות, וכי התכניות שפעלו בעקבות תכנית רש/210א, שהייתה בתוקף במצב הקודם, לא היוו השבחה בנכס, ולכן לא היה מקום להטיל היטל השבחה. עוד נטען בערעור כי השמאי המכריע אימץ את חוות דעתם של שמאים מכריעים אחרים מבלי להפעיל שיקול דעת מקצועי משלו, וכי הסתמך בעבר על מתן היתרי בנייה, שהיוו "פרקטיקה" שגויה. ועדת הערר סקרה בהרחבה את הוראות התכניות, את השומות המכריעות הרבות שניתנו בסוגיות שהועלו בערר ואת הפסיקה. הוועדה מצאה כי השמאי המכריע אכן שגה בפרשנות הוראות תכנית רש/210א והתכניות שבאו בעקבותיה, הן לעניין מרתפים והן לעניין סגירת מרפסות. עוד מצאה הוועדה כי השמאי המכריע שגה בכך שאימץ את חוות דעתם של שמאים מכריעים אחרים ובהסתמך על מתן היתרי בנייה בעבר, דבר שהיווה "פרקטיקה" שגויה. לפיכך התקבל הערעור בחלקו, ושני עניינים הוחזרו לעיון חוזר על ידי השמאי המכריע, בהתאם לעקרונות שנקבעו בהחלטה: 1. חישוב מחדש לאחר בחינת התכניות שהתקיימו בעקבות תכנית 210א', בדבר זכויות בנייה ושימושים במרתף. 2. בחינה מחודשת של סוגיית ההשבחה לעניין ההוראות לסגירת מרפסות בתכנית רש/443. טענותיהם הרבות האחרות של הצדדים כנגד השומה המכרעת נדחו. ההחלטה התקבלה פה אחד.