עמ"ת 29029-03-12

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים הפליליים נגדו. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על שלושה אישומים של התנהגות אלימה כלפי עובדי חברת המים ושוטרים, בהם גניבת מים, תקיפה בנסיבות מחמירות, הפרעה לעבודת המשטרה ואיומים. למערער לא היו הרשעות קודמות. בערעור נטען כי בית משפט קמא התעלם מההקשר של האירועים והיה עליו לשקול את הצורך של המערער בשחרור בזמן אמת, היעדר הרשעות קודמות ואפשרות למתקן כליאה חלופי. השופט הכיר בקיומן של ראיות לכאורה ובסכנה הנשקפת מהמערער. עם זאת, הם קבעו כי שגה בית משפט קמא בכך שלא בחן את האפשרות לחלופת מעצר. השופט הדגיש כי גם במקרים של אלימות קשה, יש לבחון את פוטנציאל השחרור אם יש סיבות משכנעות לכך. למרות שהשופט הסכים כי החלופה המוצעת אינה אידיאלית, הם סברו כי יש לשקול חלופת מעצר "מהודקת", הכוללת מפקחים מהימנים, פיקוח אלקטרוני ותסקיר חיובי של שירות המבחן. משכך, הורה השופט על הכנת תסקיר מבחן והשאיר את ההחלטה על חלופה לבית המשפט קמא. מגזר הדין משתמע, אפוא, כי למערער תהיה הזדמנות להשתחרר בתנאים מחמירים מסוימים בעודו ממתין למשפט.