בר"ע 821/06

תקציר

מסקנת פסק הדין היא כי הערעור מתקבל על יסוד הליקויים בהתחשבות בנכותו הנפשית של המבקש על ידי הוועדה הרפואית. הוא מדגיש כי הצגת ראיות סותרות שמורה בדרך כלל לנסיבות מיוחדות, כגון הפרות חוק או שינויים עובדתיים משמעותיים. השמטת בעיותיו הנפשיות של המבקש על ידי הוועדה, במיוחד בהתחשב בתאונה הקשה ובתוצאותיה, מצדיקה הצגת ראיות סותרות. למרות שלא היה מומחה פסיכיאטרי בוועדה, די בנוכחותם של שלושה אנשי מקצוע רפואיים, כדי לדחות כל טענה לפגם פרוצדורלי. פסק הדין מדגיש את ההקלות במינוי מומחים רפואיים בתיקים משפטיים, במיוחד כאשר הוכחת נכות רפואית, ומאפשר המלצות המבוססות על ראיות ראשוניות, כגון דוחות פסיכולוגיים. המבקש סיפק תיעוד מספק של טיפול פסיכולוגי לאחר תאונה, התומך בטענתו ובצורך בהערכת מומחה לבריאות הנפש, גם אם ניתן על ידי פסיכולוג ולא על ידי פסיכיאטר. בית המשפט נותן למבקש רשות להציג ראיות נפשיות נוספות, ובית המשפט קמא ימנה את המומחה. לא ייפסקו הוצאות, וכל הסכומים שהופקדו יוחזרו למבקש.