ת"א 1661/06

תקציר

התובעת, תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ, תבעה את מינהל מקרקעי ישראל ואת הקרן הקיימת לישראל על כך שלא עמדו בהבטחתם הנטענת להחכיר חלקת אדמה לחברה למשך 49 שנים. רדימיקס השתמשה בקרקע לעסקי הבטון שלה מאז שנות ה-60 וניהלה עם הנתבעים משא ומתן על חוזה חכירה ארוך טווח במשך שנים רבות. אלא שהנתבעים סירבו לחתום על חוזה החכירה, בנימוקים שונים, בהם שינוי ייעוד הקרקע וחובת עריכת מכרז פומבי. בית המשפט פסק לטובת רדימיקס, והגיע למסקנה כי הנתבעים הציגו לאורך השנים מצגים רבים שיצרו ציפייה סבירה לרדימיקס כי הקרקע תושכר להם. בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבעים הייתה רצופה טעויות ולא עמדה באמות מידה של סבירות והגינות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים בדבר ייעוד הקרקע וחובת המכרז, וקבע כי אין מניעה משפטית להחכיר את הקרקע לרדימיקס. כתוצאה מכך, בית המשפט הורה לנתבעים לחתום עם רדימיקס על חוזה חכירה ל-49 שנים עבור חלקת האדמה המדוברת ופסק לחברה שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪.