ב"ש 22195/08

תקציר

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות רכוש לצד שלושה שותפים. מדובר בשלוש פריצות לבנייני דירות לאור יום, דבר המצביע על דפוס פלילי מובהק וחוסר חשש לחוק. למשיב עבר פלילי עשיר ועשיר, הכולל ריבוי עבירות רכוש ותקופות מאסר, המרמזות על חיי עבירה. הערעור בפני בית המשפט היה על שחרורו של המשיב בעילה חלופית. שירות המבחן דיווח על פרוגנוזה גרועה, וציין את הקושי של המשיב להתנתק מהתנהגות עבריינית ואת חוסר גילוי הלב שלו עם משפחתו. הם הדגישו את הסיכון הנשקף ממנו והתנגדו לשחרורו באמצעות פיקוח אלקטרוני בשל עיכובים בזמן התגובה. בית משפט קמא הורה על שחרורו ל"מעצר בית" בבית אחותו, עם מפקחים ואזיקים אלקטרוניים, אך המדינה ערערה על החלטה זו. המדינה טענה כי לא ניתן למתן את מסוכנותו של המשיב לחברה באמצעות החלופה המוצעת, תוך שימת דגש על האופי המתוחכם של העבירות וארגון הפשיעה שלו. בתוך כך, ביקשה ההגנה לשקול חלופות בחיוב רב יותר, והדגישה כי העבירות אינן מעידות על מסוכנות כשלעצמן. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת המדינה, והדגיש כי חומרת העבירות, יחד עם עברו הפלילי של המשיב, מעידים על חיי פשע וחוסר אמינות. בית המשפט הסכים כי החלופה המוצעת אינה מנטרלת את הסכנה, במיוחד נוכח סמיכות מקום השחרור למקום מגוריו הקודם של המשיב. משכך, נעתר בית המשפט לערעור המדינה, הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, והדגיש כי ידה של ערכאת הערעור שווה לזו של בית משפט קמא בענייני מעצר.