ע"נ 43105-08-15

תקציר

פסק הדין דן בערעורה של חיילת המבקשת להכיר בטרשת נפוצה (MS) כקשורה לשירות, ולכן זכאית להטבות לפי חוק הנכות. נטל ההוכחה מוטל על המבקשת לבסס קשר סיבתי בין שירותה לבין המחלה ברמה של "סביר מאוד". אמנם אין אסכולה רפואית מבוססת הקושרת מתח נפשי לטרשת נפוצה, אך ניתן לבחון נסיבות אינדיבידואליות כדי לקבוע סיבתיות. במקרה זה, החיילת חוותה במהלך השירות אירוע דחק משמעותי וחריג, שכלל ירי רקטה שסיכן את חייה. אירוע זה גרם לתגובת חרדה, ולמרות חששותיה, היא המשיכה בתפקידה. זמן קצר לאחר מכן, החייל חווה תסמינים שהובילו בסופו של דבר לאבחנה של טרשת נפוצה. עם זאת, בדיקות MRI גילו נגעים קיימים המעידים על טרשת נפוצה לפני אירוע הלחץ. נגעים אלה מצביעים על כך שהמחלה החלה לפני האירוע, מה שמערער את הטענה של סיבה הקשורה לשירות. עם זאת, בית המשפט מקבל את הטענה החלופית של החמרת המחלה עקב אירוע הדחק. בהתבסס על הנסיבות הפרטניות, הידע הרפואי המצביע על קשר אפשרי בין לחץ להתלקחות טרשת נפוצה והצורך בגישה גמישה ואתית, מגיע בית המשפט למסקנה כי מחלתה של החיילת הוחמרה חלקית עקב שירותה. לפיכך, היא זכאית להכרה של 50% בנסיבות מחמירות. כמו כן, יקבל החייל הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח. ניתן לפרסם את פסק הדין בעילום שם.