ע"פ 7257/08

תקציר

המערער נמצא אשם באונס וערער על גזר הדין, אך הערעור נדחה. השופטים מצאו חשד כי המערער זוכר את כל אירועי הערב המדובר, אך שכח בנוחות האם קיים יחסי מין עם המתלוננת. הם הגיעו למסקנה שהמערער ידע שהמתלוננת שיכורה ומקיאה, מה שאומר שהיא לא יכולה להסכים לקיום יחסי מין. על פי סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, מוטלת על המערער האחריות לברר את מצב הכרתה של המתלוננת, והימנעותו מכך עמדה בדרישות האונס. השופטים הדגישו את אחריותו הכבדה של המערער בקיום יחסי מין עם אישה שיכורה ואישרו כי לא נתנה הסכמה חופשית. עוד ציינו כי המערער ככל הנראה תכנן את המעשה, והפך אותו לעבירה חמורה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי היה מנומק היטב ולקח בחשבון את כל השיקולים, והוביל למסקנה כי אין צורך להתערב בעונש שהוטל. השופט א' רובינשטיין הוסיף הערת אזהרה, המזהירה מפני סכנות האלכוהול וכיצד הוא עלול להוביל למצבים פוגעניים. השופט י' דנציגר הסכים עם פסק הדין והערעור נדחה.