ע"א 2099/94

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור ובערעור שכנגד שעניינם פיצויים המגיעים למערער, ציון היימס, שסבל מחבלות קשות שנגרמו לו 100% נכות מתאונת דרכים. המחלוקות הבסיסיות התמקדו בהלימות הפיצוי שנפסק ובשיעור הריבית להיוון נזקים עתידיים. המערערת טענה כי הפיצוי לא הוון דיו בריבית גבוהה מדי של שלושה אחוזים לשנה, וטענה כי התנאים הכלכליים האחרונים מצדיקים הפחתה. בית המשפט העליון אישר את השימוש בשיעור של שלושה אחוזים, וקבע כי המערערת לא הוכיחה חוסר יכולת להשקיע פיצוי בבטחה תמורת תשואה דומה. בית המשפט התייחס גם לאובדן כושר ההשתכרות של המערער, ואישר כי הוא התבסס על אומדן סביר התואם את הכנסותיו העסקיות לפני התאונה. מחלוקות על פיצויים הנוגעים לעלויות הסיעוד ולקיצור תוחלת החיים הוכרעו לטובת המערערת, תוך הדגשת הצורך בזהירות כלכלית ללא פיצוי יתר. עם זאת, נעשו התאמות במידת הצורך: ניכויים הוזמנו עבור עלויות פיזיותרפיה ואשפוז שהיו צפויות להיות מכוסות על ידי שירותי הבריאות הלאומיים וטעויות בחישוב פיצוי הרכב הקשורות לערכי מכירה חוזרת. בנוסף, בשל שינויים בהוראות הממשלה לאחר פסק הדין, התיר בית המשפט בחינה מחודשת עתידית של קצבאות הניידות. בסופו של דבר, בית המשפט הפחית את פסיקת המערערת ב-450,500 ₪, קבע התאמות לשכר טרחת עורך דין והתיר את המשך ההליכים בנוגע לזכאויות פוטנציאליות במסגרת הסכמי גמלת ניידות מעודכנים.