ע"א 3511/06

תקציר

הערר מקבל באופן חלקי את החלטת הוועדה כי המום ברגלו השמאלית של המערער אינו מום מולד שנגרם כתוצאה מתנאי השירות. הוועדה אימצה את חוות דעתו של פרופ' ביאליק, והגיעה למסקנה כי פגיעתו של המערער בקרסול שמאל לפני השירות גרמה לנכות גבוהה יותר מאשר למומים מולדים. הוועדה אישרה את החלטת המשיב, וקבעה 50% החמרה של הליקוי עקב השירות. עם זאת, בית המשפט חולק על ייחוס הסיבוכים שלאחר הניתוח על ידי הוועדה לגורמים שאינם שירותיים. בהסתמך על פסיקה קודמת, קובע בית המשפט כי ניתוחים המבוצעים במהלך השירות נחשבים לחלק מתנאי השירות. מאחר שחוות דעתו של ד"ר גנץ, המייחסת את הסיבוכים שלאחר הניתוח לשירות, לא סותרת על ידי פרופ' ביאליק, ובהתחשב בתנאי השירות של המערערת, בית המשפט מחליט כי יש לייחס סיבוכים אלה במלואם לשירות. לפיכך, החלטת הוועדה מתוקנת בהתאם. בנוסף, נדרש המשיב לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין ואת הוצאות חוות דעתו של ד"ר דב גנץ. השופטת א' קיסריה חולקת על כך, וסבורה כי יש לבטל את החלטת הוועדה בעניין הסיבתיות, ולקבל את הערעור במלואו, ולחייב את המשיב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין. החלטת הרוב מתבססת על חוות דעתם של השופטים י' גריל וא' גרשון.