ה"פ 44320-06-15

תקציר

המבקשים, אבי אלקבץ, ושתי חברות בשליטתו, ביקשו לאכוף הסכם לרכישת מקרקעין בעפולה. המשיבים היו מוכרי הנכס. המבקשים טענו כי הצדדים הגיעו להסכמה למכירת הקרקע במחיר של 10,890,000 ₪, וכי לחיצת יד וברכות הוחלפו לאחר פגישה ביום 30.4.2015, המעידה על חוזה מחייב. עם זאת, המשיבים התחמקו מחתימה על החוזה, בניסיון ללחוץ על אלקבץ להעלות את מחיר הרכישה. המבקשים טענו כי היעדר חתימות על החוזה אינו שולל קיומו של הסכם מחייב, וכי החוזה מקיים את דרישת הכתב לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין. המשיבים הכחישו כי הושגה הסכמה, וטענו כי לא סוכמו מספר תנאים קריטיים, לרבות מחיר הרכישה ולוח התשלומים. הם הדגישו את היעדר החתימות על החוזה ואת הנטל הכבד המוטל על המבקשים להוכיח קיומה של מערכת יחסים חוזית. בית המשפט קבע כי המבקשים לא הצליחו להוכיח כי הצדדים הגיעו להסכם מחייב. הראיות הצביעו על כך שלא הוסכם על תנאים מהותיים, ובפרט מחיר הרכישה ואמצעי התשלום, דבר המערער את אלמנט הספציפיות הנדרש לחוזה תקף. בית המשפט מצא את ראיות המבקשים בדבר מחיר הרכישה המוסכם מבלבלות ולא עקביות, ואת טענותיהם בדבר תנאי התשלום בלתי סבירות. זאת ועוד, התנהלות הצדדים, לרבות אי ביצוע התשלום הראשוני על ידי המבקשים כאמור בחוזה הנטען, הצביעה על חוסר סופיות וספירה. היעדר חתימות, אף שלא היה מכריע, היווה גורם כבד, והמבקשים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להתגבר עליו. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי הצדדים לא הגיעו לפגישת מוחות, ולכן לא התקיימה מערכת יחסים חוזית מחייבת. התביעה לאכיפת ההסכם נדחתה, והמבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי הדין.