ערר 85182/17

תקציר

ועדת הערר החליטה שלא לשנות את החלטתה הקודמת בנוגע לקביעת היטל השבחה שחבו המערערים, אשר השתמשו בנכסיהם כחניון ללא ההיתר הנדרש ואישרו בדיעבד שימוש זה. הוועדה מצאה כי פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון בעניין נקר אינו מצדיק שינוי בהחלטתם, שכן הוא אינו קשור לסוגיה שעל הפרק. הוועדה קיבלה את מתודולוגיית השומה המייעצת, אשר העריכה את שווי השוק של הנכס בתקופת השימוש הבלתי מורשה, וקבעה כי המערערים חייבים בהיטל השבחה בסך 4,040,500 ₪ עבור התקופה שמיום 10.7.2013 ועד ליום 9.9.2017. בנוסף, פטרה הוועדה את המשיב מתשלום הוצאות הקשורות לשלב זה של ההליך. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של הטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים ויישום העקרונות המשפטיים הרלוונטיים. יש לציין כי הוועדה הדגישה כי המערערים לא העלו כל עילה תקפה להתערבות בהערכה המייעצת, ומצאה כי היא סבירה ותואמת את החלטתה הקודמת של הוועדה. הוועדה דחתה גם את הרחבת טענותיהם של המערערים כך שיכללו גם את עניין המוגרבים, שכן טענות אלה הוצגו בשלב מאוחר מדי של ההליך המשפטי. ככלל, פסק הדין מחזק את העיקרון לפיו "החוטא לא ירוויח" ומבטיח כי הקופה הציבורית לא תיפגע מעיכובים בבקשות לשימוש בלתי מורשה.