בש"א 1181/01

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור מכמה טעמים המחייבים בירור לגופו של עניין. הסוגיה העיקרית כרוכה בטעות בפרשנות מועד ניכוי ההלוואה לגבי המשיב. פסק דין זה מפנה למקרה אחר, מיכאל אטינגר, המצביע על כך שטעות יכולה להצדיק הארכת מועדים. הגשת הערעור הוגשה באיחור של ארבעה ימים בלבד, שיהוי קל בהתחשב בהקשר הכולל, לרבות אינטראקציות בין באי כוח שהובילו לפער משמעותי בסכום החוב, מ-7,619 שקל ל-296,358 שקל. מגעים אלה לאחר פסק הדין חשפו פער גדול בחישובים הכספיים, מה שעורר את הצורך בבירורי ערעור. בית המשפט הביע הסתייגות מדחיית הערעור על יסוד תקלות פרוצדורליות, שכן הדבר עלול להעמיס על המערערים תשלומים משמעותיים ללא תמורה ראויה. בית המשפט תומך בהארכת המועד להגשת הערעור בשבעה ימים מיום קבלת פסק הדין. המערערים ביקשו בעבר לעכב את ביצוע פסק הדין, אשר נדחה בתחילה אך עוכב על ידי בית המשפט עד להחלטת הארכה. כעת, ביצוע פסק הדין מושהה עד לדיון בערעור, תוך איזון בין סיכויי הטיעון של המערער לבין הנזקים הפוטנציאליים. על המערערים לשלם את הוצאות המשפט של המשיב, 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו תוך 30 יום כדי להימנע מחיובים נוספים. פסק הדין ניתן ביום 19.2.02 ללא נוכחות הצדדים.