תמ"ש 2853/04

תקציר

התובעת, שהייתה נשואה לנתבע הראשון, תובעת פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיה להירשם כבעלת מחצית הזכויות בשני נכסים. כן היא מבקשת צו למתן חשבונות ולפירוק שיתוף, כנגד בעלה לשעבר (נאשם 1) וחברו (נאשם 2). עיקר המחלוקת נוגעת לדירה שנרכשה במהלך הנישואין אך נרשמה על שם הנתבע 2. התובע טוען כי הדירה נרכשה בכספי ציבור ולכן יש לראות בה רכוש משותף. עוד היא טוענת כי הנתבע 2 מחזיק בזכויות בדירה בנאמנות עבור שני בני הזוג. הנתבע 1 טוען כי המקורות לרכישת הדירה נבעו מירושה ומכספים חיצוניים שנצברו לפני הנישואין ולכן הדירה אינה כלולה ברכוש המשותף. השופט קובע כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהדירה נרכשה בכספי שיתוף או שהייתה כוונה לחלוק בנכס. השופטת מציינת כי רובו המכריע של המימון הגיע מהנתבע 1 וכי בני הזוג היו מעורבים באופן משמעותי בתהליך הרכישה. עם זאת, מאחר שהדירה לא שימשה למגורי הצדדים, ובהתחשב בכך שהנתבע 1 צבר כספים ונכסים רבים טרם הנישואין, מסיקה השופטת כי אין חזקה כי משטר השיתוף חל על הדירה. לפיכך, טענת התובע כי הדירה הינה רכוש משותף נדחית. עם זאת, השופט מורה לנתבע 1 למסור דו"ח מפורט על כל הרכוש שנצבר מיום הנישואין ועד להגשת התביעה, שכן תביעת התובע להתחשבנות מתקבלת. השופט אינו מוציא צו להוצאות, שכן גם עמדת הנתבעים לגבי הבעלות האמיתית בנכס נדחית.