ת"א 15822-11-18

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע בגין אמירות מכפישות שנאמרו במהלך שימוע בפני "ועד השכנים" של עיריית חיפה. התובע טען כי הנתבע, אשר ייצג חברה במהלך הדיון, מסר דברים בעל פה מהם משתמע כי התובע מפעיל בית בושת בדירתו השכורה וכי דברים אלה נאמרו גם לרוכש הדירה מתוך כוונה לפגוע בו. הנתבע שלח התנצלות בכתב על הצהרתו שנה לפני הגשת התביעה, בה הודה באופי המשמיץ של דבריו אך טען כי לא התכוון לפגוע בתובע. בית המשפט בחן האם הדיון בוועדה הוא הליך מעין שיפוטי ולכן מוגן לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, אך מצא כי מדובר בוועדת משנה מינהלית ללא סמכויות חקירה או ערעור, ולכן הודעת הנתבע אינה זכאית להגנה. בנוסף, בית המשפט שקל את הגנת אמת הפרסום של הנתבע לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, הטוענת כי דבריו היו נכונים עובדתית ולטובת הציבור. עם זאת, בית המשפט מצא כי בעוד שהנאשם הציג תשתית עובדתית כלשהי, האמירה אינה רלוונטית להליך ואינה משרתת אינטרס ציבורי כלשהו. לפיכך, גם הגנה זו נדחתה. בית המשפט קבע כי התנהלות הנתבעת פגעה בשמו הטוב של התובע ומצדיקה פיצוי. בהתחשב בנסיבות, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך 8,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הנתבע חויב לשלם סכום זה בתוך 30 יום, או לעמוד בפני הפרשי ריבית והצמדה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 4.11.2021.