רע"ב 90991-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **רקע עובדתי:** המבקש הורשע בעבירת אינוס כלפי אדם שהיה עמו בקשר זוגי לתקופה קצרה. לאחר ריצוי חלק ממאסרו, סווג המבקש כאסיר בעל פרופיל "אלמ"ב" (אלימות במשפחה). המבקש עתר לבית המשפט המחוזי בבקשה לבטל את סיווגו זה, בטענה כי לא התקיימה מערכת יחסים זוגית בינו לבין המתלוננת, וכי פרשנות המונח "בן זוג" בהקשר זה מרחיבה מדי. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, בקובעו כי על פי כלל החומר, לרבות עדותו של המבקש עצמו, ניתן לראות בקשר שהיה ביניהם קשר זוגי, גם אם היה נתון במחלוקת. בנוסף, בית המשפט דחה בקשה נוספת של המבקש לקבל מסמך טיעון שהוגש לוועדת האלמ"ב, לאחר שכבר ניתן פסק הדין. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. **דיון והכרעה:** בית המשפט העליון, בהחלטתה של השופטת רות רונן, דחה את בקשת רשות הערעור. ההחלטה מתייחסת לשני רכיבים עיקריים: פסק הדין של בית המשפט המחוזי והחלטתו הדיונית. **1. פסק הדין של בית המשפט המחוזי - סיווג כאסיר אלמ"ב:** * **העקרון המשפטי המרכזי:** עקרון יסוד שעל פיו תינתן רשות ערעור בבית המשפט העליון רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית ובעלת חשיבות החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר קיים חשש לעיוות דין. בית המשפט קבע כי המקרה שלפניו הוא עניין פרטני של המבקש, ואינו מעורר שאלה עקרונית כזו. * **הרחבת הגדרת "בן זוג" בפסיקה:** בית המשפט מדגיש את הפרשנות המרחיבה שניתנה בפסיקה למונח "בן זוג" במסגרת פקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.40.00. ההגדרה הרחבה כוללת "מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית, באופן קבוע או ארעי". * **תכלית ההוראות:** הפרשנות המרחיבה נובעת מהתכלית של מתן הגנה ראויה על הציבור, ובפרט על קרוביו של האסיר. * **בחינת נסיבות העבירה והסיכון:** נקבע כי יש לבחון את השאלה האם מדובר ב"בן משפחה" לאור נסיבות העבירה והסיכון שעלול להיווצר אם יתאפשר לאסיר לצאת לחופשות. * **חידוש משפטי / הדגשה פסיקתית:** בית המשפט מדגיש כי גם כאשר קיימת מחלוקת באשר לטיבה של מערכת היחסים או אף לעצם קיומה, די בכך שהצדדים ראו עצמם כחלק ממערכת יחסים זוגית, כדי לקבוע כי מדובר בעבירת אלימות במשפחה. במקרה זה, הן המבקש והן המתלוננת, על פי הכרעת הדין, ראו את הקשר ביניהם כקשר זוגי. * **יישום על המקרה:** בית המשפט קבע כי סיווג המבקש כאסיר אלמ"ב עומד באמות המידה המקובלות. העובדה ששני הצדדים ראו את מערכת היחסים כמערכת זוגית, כפי שעולה מהכרעת הדין, מהווה בסיס לטענות המבקש, אך אינה מצדיקה מתן רשות ערעור. * **אי-קיום עיוות דין:** בית המשפט דחה את הטענה לעיוות דין, בקובעו כי פסק הדין התבסס על שיקולים מקצועיים של ועדת האלמ"ב ועל כלל החומרים מההליך הפלילי, וכי המסקנה בדבר קיום קשר זוגי עולה בקנה אחד עם תכלית ההגנה הציבורית. **2. ההחלטה הדיונית של בית המשפט המחוזי:** * **החלטה דיונית:** בית המשפט העליון סיווג את ההחלטה לדחות את בקשת המבקש לקבל את מסמך הטיעון כהחלטה דיונית, שרק במקרים חריגים תינתן רשות לערער עליה. * **עיתוי הגשת הבקשה:** בית המשפט ציין כי הבקשה הוגשה לאחר מתן פסק הדין, וספק אם בית המשפט המחוזי היה רשאי להיעתר לבקשה לסעד נוסף. * **הסתמכות בית המשפט:** בית המשפט העליון הדגיש את הבהרת בית המשפט המחוזי כי פסק הדינו לא נתן על סמך המסמך המבוקש, אלא על סמך דו"ח הוועדה עצמו. לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה גם מטעם זה. **חידושים ודגשים משפטיים מרכזיים בפסק הדין:** 1. **הדגשת הפרשנות המרחיבה של "בן זוג" לעניין סיווג אלמ"ב:** פסק הדין חוזר ומדגיש כי ההגדרה של "בן זוג" בהקשר של סיווג אסירים כאלימות במשפחה היא רחבה, וכוללת גם קשרים ארעיים וגם כאשר קיים ספק לגבי טיב הקשר. 2. **חשיבות תפיסת הצדדים את הקשר:** חידוש משמעותי בפסק הדין הוא הקביעה כי די בכך שהצדדים ראו עצמם כחלק ממערכת יחסים זוגית, גם אם קיימת מחלוקת לגבי טיב הקשר או עצם קיומו, על מנת להיחשב כעבירת אלימות במשפחה. הדבר נועד למנוע מצב בו נאשם מנסה להתחמק מסיווג אלמ"ב באמצעות הכחשת טיב הקשר, למרות שמנקודת מבטו ו/או של הקורבן, הקשר נחווה כזוגי. 3. **תכלית ההגנה הציבורית כבסיס לפרשנות:** ההחלטה מבוססת באופן מובהק על תכלית ההגנה על הציבור, אשר מצדיקה פרשנות מרחיבה של ההגדרות המשפטיות. 4. **הבחנה בין עניין פרטני לשאלה עקרונית:** בית המשפט העליון מבהיר כי ככלל, בקשות רשות ערעור המתייחסות לעניינים פרטניים של סיווג אסירים אינן מעוררות שאלות עקרוניות, ולכן תינתן רשות ערעור רק במקרים חריגים. 5. **מעמדן של החלטות דיוניות:** בית המשפט מחדד את העקרון כי החלטות דיוניות, במיוחד כאלו הניתנות לאחר מתן פסק דין, אינן עילה למתן רשות ערעור, אלא אם כן מדובר במקרים חריגים ביותר. **סיכום:** פסק הדין משקף גישה עקבית של בית המשפט העליון להגנה על הציבור באמצעות פרשנות מרחיבה של מונחים משפטיים, במיוחד בהקשר של אלימות במשפחה. הוא מבסס את ההכרה כי הדרך בה תפסו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם משפיעה על סיווגם המשפטי, ומחזק את התפיסה כי יש להתחשב בסיכון הפוטנציאלי הנובע מיציאת אסירים לחופשה, גם אם קיים ספק לגבי הגדרת הקשר כמערכת יחסים זוגית רגילה.