ע"א 17541-10-16

תקציר

פסק הדין הנדון הוא תוצאה של תביעה אזרחית בה תבע המשיב מהמערערים פיצויים בסך 1,040,633 ₪. פסק הדין הראשוני, שניתן ביום 16.5.2013, הורה למערערים לשלם למשיב 386,963 ₪ בתוספת מע"מ ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה. ביום 19.8.2014 החזירה ערכאת הערעור את התיק לבית המשפט קמא בהנחיות. ביום 3.5.2016 נתן בית משפט קמא פסק דין משלים, אשר הורה למשיבה להשיב למערערים סך של 16,695 ₪ ולא הורה על הוצאות. בעקבות זאת הגישו המערערים בקשה להגשת ראיות חדשות בנוגע לדמי השכירות ששילם צד ג' ששכר את הנכס הנדון. ביום 11.7.2016 דחה בית משפט קמא בקשה זו, אשר אושרה בערעור שהוגש לאחר מכן. בתוך כך, ביום 14.7.2016 נתן בית משפט קמא החלטה מתוקנת, אשר הורתה למערערים לשלם למשיב סך של 240,239 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 30,000 ₪ ושכ"ט עורך דין בסך 60,000 ₪. המערערים ערערו על החלטה זו מכמה טעמים. ערכאת הערעור דחתה את כל הטענות, למעט אלה הנוגעות להוצאות ושכר טרחת עורך הדין, שנמצאו גבוהות מדי. בית המשפט הורה לשנות את החלטת התיקון של בית משפט קמא כך שתשקף הוצאות משפט בסך 15,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪. אם המערערים כבר שילמו את מלוא הסכום עליו הורה בית משפט קמא, היה על המשיב להשיב למערערים 45,000 ₪, צמודים ובריבית ממועד התשלום המקורי ועד למועד הפירעון המלא. בית המשפט לא הורה על הוצאות בערכאת הערעור, והורה לבית משפט קמא להשיב את הפיקדון למערערים אם טרם שוחרר למשיב.