ת"א 61590-01-12

תקציר

השופטת דחתה את הבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בפנים, וקבעה כי ניתן היה למנוע את התקלה שהובילה לפסק הדין והיא נבעה מרשלנות וחוסר תשומת לב הן מצד בעלי הדין והן מצד באי כוחם, ולא נגרמה מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתם. השופטת הדגישה כי התנהלות המבקשים לאורך כל ההליך – שכבר הובילה בעבר בעבר לפסק דין שלא בפניו – גרמה לעיכובים משמעותיים, וכי סיכויי ההגנה של המבקשים לבדם אינם מספיקים כדי להצדיק הארכה נוספת של המועד האחרון לביטול פסק הדין. המבקשים גם לא התייצבו פעמיים לדיונים, ללא כל הצדקה סבירה, ולא הוכיחו נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת הזמן הנדרש להגשת בקשתם. זאת ועוד, השופטת ציינה כי חלוף הזמן מאז ההסכם שעמד במרכז ההתדיינות שחק את שווי הנכס הנדון, וכי אין להוסיף ולעכב את המשיב, שהקפיד על החלטות בית המשפט, להתעכב עוד יותר בבירור תביעתו. המבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 5,000 ₪, ו-100,000 ₪ ששילמו בעבר למשיב יוחזרו, כפי שלא נדרש בפסק הדין.