עת"מ 35173-05-11

תקציר

העותרים, שהם הבעלים הרשומים של נכס מקרקעין בהרצליה, הסכימו להעביר חלק מרכושם לעיריית הרצליה במסגרת תכנית איחוד וחלוקה. עם זאת, הם הגישו עתירה לביטול הסכמתם ולהשבת החלקה, בטענה כי הסכמתם נכפתה וכי ההעברה לא שירתה כל מטרה ציבורית. העירייה טענה כי הסכמת העותרים ניתנה באופן חופשי וכי טענותיהם פסולות בשל שיהוי משמעותי בהגשת העתירה. בית המשפט דחה את העתירה משני הנימוקים, וקבע כי הסכמת העותרים הייתה וולונטרית וכי העתירה הוגשה שנים לאחר אישור התוכניות הרלוונטיות, ובכך גרמה לשינוי מהותי במצב בשטח ופגעה בזכויותיהם של גורמים אחרים. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי העותרים לא הציגו כל ראיה שתתמוך בטענתם לכפייה, וכי אין לראות בהעברת הנכס לעירייה "הפקעה", הנתונה לדרישות משפטיות מחמירות יותר. במקום זאת, זו הייתה העברה מרצון ללא תמורה. כן חויבו העותרים לשלם לשני המשיבים הוצאות משותפות בסך 45,000 ₪.