ת"א 68084-03-19

תקציר

התובעים, שרכשו דירה מהנתבעת, תבעו בגין ליקויי בנייה, ובפרט רטיבות קשה, ותבעו פיצוי על עלות תיקון הליקויים על ידי קבלן לפי בחירתם, וכן פיצוי נוסף בגין דיור חלופי במהלך התיקונים, עוגמת נפש והוצאות משפט. הנתבעת טענה כי לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לבצע את התיקונים בעצמה, כנדרש בחוק, ולכן יש להיות זכאים לתובעים לפיצוי מופחת בלבד. הנתבעת טענה גם לפעולת מנע בשל הליכים שהתנהלו נגד הקבלן המבצע, אשר מנעו ממנה לכאורה להשלים את הפרויקט ולתקן את הליקויים, וכי כבר שילמה סכומים מספיקים לנאמן שמונה בצו ההקפאה של הקבלן לכיסוי עלויות התיקון. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי הנתבעת לא נמנעה מלבצע תיקונים ולא ניצלה הזדמנויות לתקן את הליקויים. לפיכך, התובעים היו זכאים לפיצוי מלא בגין עלות התיקונים על ידי קבלן לפי בחירתם. בית המשפט קיבל את ממצאי המומחה שמונה על ידי בית המשפט, אשר העריך את עלות תיקון הליקויים ב-204,750 ₪. התובעים לא נדרשו לתת לנתבעת הזדמנויות נוספות לבצע את התיקונים, שכן הם כבר סיפקו הזדמנויות מספיקות לפני הגשת התביעה. טענת הנתבעת לפעולת מנע נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי הנתבעת בחרה בקבלן שאינו רשום ואשר היה מעורב בעבר בהליכי פירוק, ולכן הסיכון לקריסת הקבלן היה מוטל על הנתבעת. לתובעים לא נפסק פיצוי בגין דיור חלופי במהלך התיקונים, שכן לא הובאו ראיות לכך שאכן פינו את הדירה ונגרמו להם הוצאות נלוות. בית המשפט פסק פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה עקב הליקויים, סיכול הליכי התיקון והצורך לפנות את הדירה במהלך התיקונים, בסך 15,000 ₪. הנתבע חויב לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 43,000 ₪, בהתחשב בשלב הגשת כתב התביעה ובהתנהלות הצדדים. הסכום הכולל, כולל עלות התיקונים, עוגמת הנפש וההוצאות המשפטיות, נקבע על 155 אלף שקל, שישולמו בתוך 30 יום.