ע"א 26696-06-12

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור מחוסר סמכות. עניינו של הערעור בהסכם פשרה בגישור בין המערערים לבין המשיבים, אשר מינה מומחה חיצוני לקביעת סכום הפיצוי שישלמו המערערים למשיבים. הסדר הפשרה אושר על ידי בית המשפט קמא וניתן לו תוקף של פסק דין. מטרת הערעור היא לבטל את הערכת המומחה או לתקן בה פגמים. עם זאת, בית המשפט מגיע למסקנה כי הערעור אינו נוגע לפסק דינו של בית משפט קמא ואינו מופנה אליו. הואיל והערעור עניינו בקביעות פקיד השומה, שאינן מחייבות את בית המשפט, אין לבית המשפט סמכות לדון בו. צדדים אינם יכולים להקנות סמכות עניינית לבית המשפט לדון בערעור על החלטת פקיד השומה, גם אם אישר בית המשפט קמא את הסכם הגישור. תפקידה של ערכאת הערעור הוא לבחון החלטות של בית המשפט הפרוצדורלי, שהוא במקרה זה בית משפט השלום, והוא אינו יכול לבחון סוגיות שלא הובאו בפניו. זאת ועוד, מתן אפשרות לערער על החלטות פקיד השומה ללא אישור בית המשפט עלול להוביל לקביעות עובדתיות מעבר לתחומה של ערכאת הערעור. עידוד הגישור ומינוי המעריכים הוא אמנם חשוב, אך אין בו כדי להקנות סמכות לערכאת הערעור לדון בערעורים על החלטותיה. פסק הדין מדגיש כי על בית המשפט קמא לבחון היטב את הסכמי הפשרה בטרם אישורם, ומבהיר כי הצדדים יכלו לבנות את ההסכם כך שיאפשר ערעור לבית המשפט קמא על החלטת פקיד השומה, עם ערעור מאוחר יותר לבית המשפט לערעורים במידת הצורך. כל צד יישא בהוצאותיו, והמזכירות תחזיר את הפיקדון למערערים.