ה"פ 4158/09

תקציר

פסק הדין של בית המשפט מתייחס לשתי בקשות ולבקשת החברה לסעד הצהרתי ביחס לארבע חלקות קרקע שהיא חוכרת ולדרישת המינהל לשלם דמי היתר להגדלת כושר הבנייה במגרשים האמורים. הבקשה הראשונה מתייחסת לבקשת החברה לחייב את המינהל להעביר את השגותיו בנוגע לדרישות אגרת ההיתר לדיון בפני השמאי הממשלתי, והשנייה היא בקשת המינהל לדחות את התביעה על הסף בשל ניסוח לא ברור וחוסר הבנה של טענות החברה. בית המשפט דחה את שתי הבקשות. טענות החברה בנוגע להערכת שווי המגרשים ולשווי הקודם לפני העלייה בכושר הבנייה לא הוזמנו להישמע בפני השמאי הממשלתי, שכן לטענת המינהל הן התבססו על הליך משפטי. בית המשפט קבע כי יש לכבד את זכותה של החברה להציג את כל טענותיה, ואין על המינהל לבחור באילו טענות ניתן יהיה לדון. עם זאת, בשל חילוט חלק מהערבויות הבנקאיות והניסוח הלא ברור של טיעוני החברה, נדרשה החברה להגיש כתב תביעה חדש בתוך 30 יום. עוד קבע בית המשפט כי אין צורך בצו מניעה, שכן החברה כבר האריכה את תוקף הערבויות עד תום ההליכים. בסיכומו של דבר, שתי הבקשות נדחו, ולחברה ניתנו הוראות בדבר תיקון כתבי הטענות והארכת הערבויות הבנקאיות. ההחלטה התקבלה ללא צווים בנוגע לעלויות.