ת"א 3255/06

תקציר

התיק סובב סביב תובע שנפגע בתאונת דרכים והגיש מספר תביעות כנגד נתבעים שונים לפיצויי נכות. השאלה המרכזית היא האם פסק דין קודם בעניין נכותו של התובע, שניתן לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהווה השתק להליכים נלווים אחרים. הנתבעים טוענים כי מתקיימים ארבעת התנאים העיקריים להשתק: זהות הצדדים, זהות העילה, ממצא פוזיטיבי בהתדיינות הראשונה והשפעת ההחלטה על התוצאה הסופית. עם זאת, בית המשפט קובע כי למרות התקיימותם של תנאים אלה, הכללים הראייתיים השונים בין חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לבין הליכים אזרחיים רגילים מביאים לכך שפסק הדין הקודם אינו יכול להוות השתק במקרה זה. פסק הדין לפי חוק הפיצויים מתבסס על דיני ראיות מרוככים, המאפשרים חוות דעת מומחה אחת בלבד, עליה התובע אינו יכול לערער עד תום. לעומת זאת, בהליך אזרחי רגיל, לתובע יהיה חופש רב יותר להציג חוות דעת מרובות של מומחים ולחקור אותן חקירה נגדית. הבדל זה בדיני הראיות מביא לכך שפסק הדין הקודם בעניין הנכות אינו מונע מהתובע לדון מחדש בנושא בתביעות אזרחיות אחרות. לפיכך, בית המשפט דוחה את תביעת הנתבעים וקובע כי קביעת נכותו של התובע בהליך חוק הפיצויים אינה מחייבת אותו בתובענה הנוכחית. כל נתבע חויב לשלם לתובע הוצאות בסך 1,500 ₪.