מ. מקרקעין 3/22

תקציר

פסק הדין דן במחלוקת על תכנית חיזוק לבניין משותף עמיד בפני רעידות אדמה בישראל. לתוכנית התנגד מיעוט של בעלי דירות, שטענו כי היא תגרום נזק משמעותי לרכושם. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, וקבע כי התכנית תפגע באופן מהותי בדירתם וכי השינויים המוצעים אינם עולים בקנה אחד עם זכויות הקניין שלהם. נקבע כי התכנית כרוכה בניכוי משטח דירתם של הנתבעים, הגם שמטרתה הייתה ליצור עבורם דירה קטנה נוספת. חיסור זה של שטח, למרות הוספת שטחים חדשים, היווה פגיעה בזכויות הקניין שלהם. כמו כן, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא נתנו את הסכמתם לתוכנית וכי לא ניתן לאשר את עבודות החיזוק בלעדיה. השופט התייחס גם ליחידת הנתבעים במרתף, שנבנתה ללא האישורים הנדרשים ונחשבה לשימוש בלתי חוקי ברכוש המשותף. נקבע כי לנתבעים לא הייתה זכות להמשיך ולהשתמש ביחידה זו, אך הם זכאים לשני מחסנים לפי מסמכי רישום הנכס. התובעים חויבו לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך של 15,000 ₪. בפסק הדין הודגשה חשיבות ההיערכות לרעידת אדמה, אך צוין כי רצונם של התובעים בתכנית המבוססת על מסמכי תכנון פסולים, שלא התחשבו בזכויות הנתבעים, היה הגורם למחלוקת.