ה"ת 48455-10-18

תקציר

מנהל חברה שמחפרונו הוחרם על ידי מפקח מיוחד בגין ביצוע עבודות בנייה בלתי חוקיות ערער על ביטול ההחלטה. בעתירה נטען כי המחפרון הוא מקור הכנסתו העיקרי וכי הטלתו תגרום לו ולעובדיו נזק כלכלי קשה ועלולה להביא להפרת חוזים עם גורמים אחרים. עוד טען כי העבודות שביצע תואמו עם המועצה המקומית וכי קיים הסכם בעל פה לגבי הקרקע עליה בוצעה העבודה. זאת ועוד, העותר ציין כי הפקחים שהגיעו למקום אישרו את המשך העבודות בשל הסכנה הנטענת הכרוכה באי ביצוען. מנגד, המשיב, שתמך בהחלטת המפקחים, טען כי העותר כבר נתפס מבצע עבודות בנייה בלתי חוקיות בתחילת אוקטובר ורכבו עוקל ל-30 יום, שקוצרו ל-16 יום. המשיב הדגיש את חומרת מעשיו של העותר ואת הצורך בכלים אפקטיביים למאבק בבנייה הבלתי חוקית. עוד נטען, כי העותר לא הציג כל הצדקה סבירה לביטול ההחלטה, במיוחד בהתחשב בעברו האחרון של בנייה בלתי חוקית. בית המשפט בחן את סבירות ההחלטה, בהתחשב בכוונת המחוקק שמאחורי החוק, בתום לבו של העותר ובנסיבות שהובילו להחלטה המינהלית. נמצא כי העותר לא הציג כל ראיה משכנעת המצדיקה את ביטול החלטת המפקח. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב כי העותר יכול היה לאמת בנקל את חוקיות עבודות הבנייה וכי טענותיו, לרבות הסכנה לחיי אדם ואכיפה בררנית, אינן נתמכות בראיות מהימנות כלשהן. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי אין זה סביר שהעותר ביצע את אותה עבירה פעמיים בתוך חודש, דבר המצביע על היעדר הרתעה וכיבוד שלטון החוק. בסופו של דבר נדחתה הבקשה לביטול האיסור, ובית המשפט קבע כי ניתן להחרים את המחפרון למשך 30 הימים שנקבעו. עוד נקבע בהחלטה כי אם הרכב לא היה מועבר כבר בעת מתן פסק הדין, היו חלות עליו הוראות כל דין. ההוצאות לא נפסקו לאף אחד מהצדדים.