בג"צ 6620/04

תקציר

פסק הדין דן בזכאותו של חבר הכנסת לשעבר צחי הנגבי לקבל החזר הוצאות משפט שנגרמו לו במהלך חקירת התנהלותו. החקירה התמקדה בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים הקשורות לפעילותו הפרלמנטרית. החלטת ועדת הכנסת לאשר את השיפוי התבססה על סעיף 10א לחוק החסינות, המזכה את חברי הכנסת בהשתתפות בהוצאות משפט הנובעות מפעולות שנעשו במסגרת תפקידם הרשמי. בית המשפט בחן את סבירות החלטת הוועדה, בהתחשב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לה. דעת הרוב, שניתנה על-ידי השופט א' ריבלין ואליה הצטרף השופט ד' ברלינר, קבעה כי החלטת הוועדה בדבר קיומו של קשר מספק בין הוצאותיו המשפטיות של הנגבי לבין חובותיו הרשמיות כחבר כנסת היא סבירה. עם זאת, הם לא הסכימו על שיעור ההשתתפות הראוי בהוצאות אלה. השופט ריבלין הציע להפחית את סכום ההחזר מהחלטת הוועדה מ-300 אלף שקל ל-100 אלף שקל, בהתחשב בגורמים כמו הקשר החלקי בין חקירת הנגבי לפעילותו הפרלמנטרית, האופן שבו התגלגל התהליך וחשיבות השמירה על אמון הציבור. השופטת ש' ג'ובראן הסכימה עם דעת הרוב בסוגיית הזכאות, אך צירפה את דעתה לזו של השופט ריבלין בעניין שיעור ההשתתפות. היא הדגישה את הצורך לאזן בין התכליות השונות העומדות מאחורי הסדר השיפוי, ובפרט להבטיח תפקוד יעיל של חברי הכנסת וקידום הצדק, תוך התחשבות באמון הציבור במוסדותיו. ג'ובראן הציע כי על הוועדה לפעול בהתאם להנחיות מסוימות בבואה לקבוע את סכומי ההחזר, לרבות הערכת הקשר בין פעולות החבר לבין ההליכים המשפטיים, ואופן סיום ההליך. היא הסכימה ש-300 אלף שקל זה מוגזם ובלתי סביר, ותמכה בהפחתה ל-100 אלף שקל. בסיכומו של דבר, בית המשפט אישר את החלטת הוועדה בעניין הזכאות אך התערב להפחתת סכום ההחזר, תוך ציון גורמים שונים הקשורים לקשר החלקי לתפקידים הפרלמנטריים, לתוצאות ההליך ולשיקולי אמון הציבור. הסכום המופחת נקבע על 100,000 ₪, המשקף את הערכת בית המשפט את הנסיבות.