ה"פ 67409-05-20

תקציר

התובעות, אלמנתו ובתו של המנוח סוהיל דקלוש, תבעו את האפוטרופוס לנכסי נפקדים כדי לתבוע בעלות על נכסים שהיו בעבר בבעלות אביו של סוהיל, חנה דקלוש. הנכסים הוקנו לאפוטרופוס לאחר שחנה הוכרז נפקד בשנת 1967, בעקבות מכתב מבנו, מישל דקלוש, לפיו חנה עברה ללבנון. התובעים טענו כי חנה ואשתו מעולם לא עזבו את הארץ וביקשו את השבת נכסיהם בירושה או את תמורת מכירתם. בית המשפט פסק לטובת הנאשם. בית המשפט קבע כי חנה הוכרזה כנפקדת כדין על סמך מכתבו המהימן והקביל של מישל, והנכסים הוקנו כדין לאפוטרופוס. תביעת התובעים נדחתה לגופה בשל שיהוי ניכר, הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי, בהגשת התביעה, אשר גרם לנתבע הן ויתור והן נזק ראייתי. בנוסף, הליכי הסדר המקרקעין ביטלו כל זכות קודמת בנכסים, והתובעים לא השתתפו בהם. עוד ציינה השופטת כי התביעה התיישנה, שכן היא הייתה צריכה להיות מוגשת בתוך שבע שנים מיום הכרזתו של חנא כנפקד. התובעים חויבו לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.