בש"א 2759/07

תקציר

בית הדין החליט שלא להעניק את הסעדים הזמניים שביקש מר ג'סר דאוד, מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית איבלין, בקשר להנחיות האוסרות עליו להמשיך לכהן בתפקידו עד לקבלת החלטה בדבר פיטוריו. מר דאוד הגיש בקשה לסעדים אלה למעלה מחודשיים לאחר שקיבל את הצו מיו"ר המועצה, מר מארק אסיה, המבקש ממנו לזוז הצדה, עיכוב שבית המשפט סבור כי די בו כדי להכריע בגורל בקשתו לסעד זמני. עובדות המקרה אינן שנויות במחלוקת. מר דאוד קיבל מכתב ממר אסיה ב-1 במרץ 2007, בו ביקש ממנו להתפטר מתפקידו באופן זמני עד שיתקיים שימוע בנוגע לניהול מחלקת החינוך, אשר נמצא כחריגה מהסמכות שהוענקה לו. באותו יום מונה מחליף זמני, ומר דאוד הוזמן לשימוע ב-21 במארס 2007 כדי לדון בסיום העסקתו האפשרית. בקשותיו של מר דאוד לקבל פרטים על החשדות נגדו נדחו, והמועצה מצדיקה זאת בנימוק שפרטי האישומים נגדו כבר נמסרו במכתב הראשון. דיון נוסף נקבע ל-17 באפריל 2007, אך מר דאוד ועורך דינו לא הגיעו. המועצה טוענת כי משרדו של מר דאוד ננעל ב-21 במרץ 2007, משום שלא איפשר למחליף הזמני לעבוד, ואילו מר דאוד ובא כוחו טוענים כי המשרד היה נעול בין הדיון הראשון לשני. בית הדין החליט כי מאחר שמר דאוד עודנו עובד המועצה ולא נגרם לו כל הפסד כספי ומקבל את מלוא שכרו עד לקבלת החלטה סופית על פיטוריו, מאזן הנוחות אינו מצדיק מתן סעד ביניים בשלב זה. בית המשפט מדגיש כי דרך הפעולה הראויה הייתה לעתור לאלתר להשבת משרתו עם העברתו מתפקידו, או זמן קצר לאחר מכן. התמהמהותו של דאוד בכך – הוא המתין 69 יום לאחר הסרת סמכויותיו ו-49 יום לאחר שננעל מחוץ למשרדו – מעידה על כך שהוא לא ראה במצב עניין דחוף. זאת ועוד, הסעד המבוקש בהליך העיקרי הוא פסק דין הצהרתי ולא סעד כספי, ובתי המשפט אינם ששים ליתן סעד זמני הזהה לסעד העיקרי המבוקש. כל ליקוי בתהליך בו נקטה המועצה ניתן לבדיקה בהליך העיקרי. בהתחשב בכל הגורמים הללו, הבקשה לסעד זמני נדחית, וכל צד יישא בהוצאותיו. מר דאוד נדרש להודיע עד ליום 23 באוגוסט 2007 אם בכוונתו להמשיך בתביעתו או לבקש תיקון לאור החלטות אפשריות הנובעות מדיוני ועדת ההפרטה. בינתיים, המועצה והיו"ר פטורים מהגשת כתב הגנה. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 9.7.2007.