פש"ר 1425/98

תקציר

רו"ח אוריאל להב, המשמש כמפרק של עמותת הישיבות התיכוניות חדלת הפירעון כפר גנים, קיבל שתי הצעות להסדר הנושים של העמותה: האחת מהרב נחמן צוקר, מייסד העמותה, והשנייה מעיריית פתח תקווה. לאחר עיון בהצעות ושמיעת טיעוני הצדדים, מחליט בית המשפט לקבל את הצעתו של הרב צוקר. הקביעה מבוססת על מספר גורמים. ראשית, הצעתו של הרב צוקר מבטיחה דיבידנד מלא לנושי העמותה ולוח תשלומים קצר יותר מהצעת העירייה. שנית, לרב צוקר זכויות קנייניות וזיקה חזקה יותר לנכסי העמותה, המקנות לו עדיפות על פני העירייה כצד שלישי. שלישית, ההבדלים הכלכליים בין שתי ההצעות אינם משמעותיים, והאינטרס הציבורי במקרה זה מצדד בקבלת הצעתו של הרב צוקר. זאת משום שבכוונתו להפעיל ישיבה תיכונית בשטח העמותה, שתבטיח את רצף הלימודים של התלמידים. הצעת העירייה, אף שמטרתה להפעיל ישיבה תיכונית, אינה מתייחסת למכירה אפשרית של חלקים מהקמפוס המרכזי של העמותה, דבר המטיל ספק בהיתכנות שלה. יתר על כן, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות העירייה נגד הרב צוקר, שהן בעיקר מאשימות וחסרות ראיות. בנוסף, היעדר הוראות חקיקה להסדרי נושים בעמותות משמעו שבית המשפט יכול להסתמך על ההוראות לגבי חברות, תוך התחשבות גם באינטרסים ציבוריים. יתר על כן, חוות הדעת של רשם העמותות, שצידדה בהצעת העירייה, הכילה סתירות מהותיות ולא התייחסה במידה מספקת להשלכות של מכירת הקמפוס הראשי. כדי להבטיח את השמירה על מטרות העמותה, קובע בית המשפט כללים להסדר הנושים ומטיל את האחריות לפיקוח על ביצועו על רשם העמותות. ההחלטה מתייחסת גם לעניינים קשורים, ובהם דחיית בקשת העירייה לבירור כוח האדם של הרשם והבהרת מועד העברת החזקה. לבסוף, לא ניתן צו הוצאות, בהתחשב בתפקידה של העירייה בהפעלת הישיבה ובהליכים הממושכים.