ע"פ 4109/15

תקציר

עניינו של פסק הדין בקבילותה של הודאה שנגבתה מהמערער במהלך תרגיל חקירה בו התחזו מסתערבים לעצורים. המערער טען כי יש לפסול את הודאתו, בנימוק של כפייה ולחץ נפשי, לרבות איומים באלימות הפוגעים באוטונומיה שלו וברצונו החופשי, ובכך מפרים את סעיף 12 לפקודת הראיות. רוב בית המשפט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, ואישר את קבילות ההודאה. הם הגיעו למסקנה כי למרות הטקטיקות התוקפניות שננקטו במהלך החקירה, הודאתו של המערער בפני שוטר סמוי נעשתה באופן חופשי ומרצון. בית המשפט ציין כי למערער היו הזדמנויות לשמור על שתיקתו ולא נראה כי נכפה עליו באופן משמעותי על ידי נסיבות הודאתו. עם זאת, הדעה החולקת סברה כי ההודאה לא ניתנה באופן חופשי בשל האיומים והלחצים לכאורה, ולכן יש לראות בה בלתי קבילה. פסק הדין מאשר את ההרשעה ואת גזר הדין, ודוחה הן את ערעורי המערער, שביקש הקלה והקלה בעונש, והן את המדינה, שטענה להחמרת העונש. בית המשפט הדגיש חשש מהתנגדות המדינה לתסקיר מקדמי לגזר הדין, אך בסופו של דבר החליט כי עונשו של המערער הולם בהתחשב בחומרת העבירות, לרבות שוחד ושיבוש הליכי משפט.