בש"פ 9198/12

תקציר

כתב אישום הוגש נגד קטין כמעט בן 17 המייחס לו שורה של עבירות בהן חבלה בנסיבות מחמירות, ייצור נשק, הצתה, התפרעות וניסיון לתקיפת שוטרים. יחד עם כתב האישום, ביקש המשיב את מעצרו של הקטין עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי הורה על המעצר, תוך שהוא מצטט ראיות הכוללות את אמרותיהם של שני שותפים, חומרת העבירות ועברו הפלילי של הקטין. בית המשפט שקל גם את האפשרות למעצר חלופי אך דחה אותו, בציינו את חומרתם המיוחדת של האישומים. המערער ערער על ההחלטה וטען כי שגה בית המשפט המחוזי במעצרו והיה עליו לשקול את מכלול הראיות, לרבות היעדר אזכור שמו של המערער על ידי חלק מהנחקרים. בא כוח המערער הדגיש גם את השימוש בכוח אלים כלפי המערער במהלך מעצרו ואת מצבו הרפואי, וביקש מעצר חלופי. המשיב העלה טענות שכנגד, לרבות קיומן של ראיות לכאורה, קשרים לחמאס ועברו הפלילי של המערער. עוד נטען, כי המערער התנגד למעצר, והצדיק את השימוש בכוח, וכי צרכיו הרפואיים נענו במעצר. לאחר ששקלה את חומר הראיות והטענות, הסכימה ערכאת הערעור עם החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהיא מציינת את חומר הראיות, את המסוכנות לציבור ואת עברו של המערער. בית המשפט הכיר באפשרות של הפעלת כוח מופרז במהלך המעצר, אך ציין כי יש להפנות את העניין לרשויות המתאימות וכי לא ניתן לקבוע זאת באופן חד משמעי עד לסיום החקירה. משכך, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער עד תום ההליכים אושר.