בג"צ 5933/22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה להתערבות בהחלטה של בית דין דתי. בג"ץ, הדן בתיק זה, אינו יושב בדרך כלל כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הדתי. התערבות בג"ץ אפשרית במקרים חריגים שבהם בתי הדין הדתיים חרגו מסמכותם, פגעו בעקרונות הצדק הטבעי או חרגו מהחוק. עם זאת, זה לא מקרה כזה. העותרים ביקשו לערער על החלטת בית הדין השרעי לערעורים בירושלים, אך לא הגישו את ערעורם במועד ולא ביקשו ארכה. על פי התגובה המקדמית של בתי המשפט, לבית הדין לערעורים יש סמכות לדחות ערעור בנסיבות כאלה, ללא בדיקה נוספת. בג"ץ, בעל נטייה מצומצמת להתערב בסדרי הדין הדתיים, אינו רואה סיבה לסטות מעיקרון זה במקרה זה. יתר על כן, גם אם טענת העותרים כי ערעורם היה צריך להישמע בפני הרכב של שלושה שופטים הייתה ראויה, אין בכך כדי להצדיק את היענות לבקשתם כי בית הדין השרעי לערעורים ידון מחדש בערעור. בית המשפט העליון מגיע למסקנה כי אין נסיבות חריגות המצדיקות את התערבותו ולכן דוחה את העתירה. החלטה זו התקבלה ללא עלויות לאף אחד מהצדדים.