ע"פ 6219/13

תקציר

יש לדחות את הערעור, הכולל שני מרכיבים הנוגעים להכרעת הדין ולגזר הדין, על הסף. באשר לערעור על פסק הדין טען המערער כי בית המשפט המחוזי לא שקל את טענתו החלופית לפיה אדם אחר דקר את המתלוננת. עם זאת, מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי הוא כן התייחס לטענה זו. מכל מקום, לגופה של טענה חלופית זו מתמקדים בממצאי עובדה ומהימנות, שערכאת הערעור ממעטת להתערב בהם. טענותיו השונות של המערער, הנוגעות למניע ולזהותו של מבצע הפיגוע, אינן משכנעות ומתבססות על תיאור בלתי מציאותי של האירועים. הראיות מובילות למסקנה היחידה כי המערער אשם מעבר לספק סביר. הראיות הנסיבתיות סביב הדקירה, הראיות הישירות לאיום מצד המערער והימצאות מברג, עדותו של המתלונן ועדים נוספים, כמו גם התנהגותו של המערער לאחר האירוע, מצביעים כולם על אשמתו של המערער. באשר לערעור על גזר הדין, בית המשפט אינו מוצא הצדקה להפחית את מרכיבי המאסר בפועל או הפיצוי הכספי למתלונן. העונש, המצוי בטווח הענישה הסטנדרטי בעבירות מסוג זה, מוצדק לאור מעשיו האלימים של המערער, עברו הפלילי והצורך בהרתעה.