דנ"א 46035-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס על המידע שסופק בלבד, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: בקשה לדיון נוסף בפסק דין בעניין סופר אנ.ג'י חברה לחלוקת גז טבעי בע"מ נגד מדינת ישראל** **מבוא:** החלטה זו של כבוד הנשיא יצחק עמית עוסקת בבקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופטים י' אלרון, א' שטיין ו-ח' כבוב) ברע"א 4398/24. הבקשה הוגשה על ידי המבקשת, "סופר אנ.ג'י חברה לחלוקת גז טבעי בע"מ", אשר זכתה במכרז להקמה והפעלה של רשת חלוקת גז טבעי בשנת 2009. המבקשת טוענת כי התנהלות המדינה, ובכלל זה שינויי רגולציה וחקיקה, גרמו לה נזקים כלכליים כבדים, והגישה תביעה נזיקית בגין נזק כלכלי טהור. בית המשפט העליון קיבל את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, והורה על מחיקת התביעה על הסף. המבקשת טוענת כי בפסק הדין נקבעו הלכות חדשות וקשות הסותרות הלכות קודמות, באופן המצדיק קיום דיון נוסף. **עילות מרכזיות לבקשה לדיון נוסף והתייחסות הנשיא:** הבקשה לדיון נוסף התבססה על מספר טענות מרכזיות מצד המבקשת: 1. **קביעת הלכה חדשה בנוגע למבחן סילוק תביעה על הסף מחמת היעדר עילה:** המבקשת טענה כי בפסק הדין הוצגו מבחנים חדשים, "סיכוי אפשרי" ו"כחל וסרק", היוצרים חוסר וודאות משפטית, מרחיבים את האפשרות לסילוק תביעות על הסף, פוגעים בזכות הגישה לערכאות, ועלולים אף להוביל לסרבול הליכים. * **התייחסות הנשיא:** הנשיא דחה טענה זו. הוא הדגיש כי הליך דיון נוסף שמור למקרים יוצאי דופן, בהם נקבעה הלכה חדשה באופן מודע וברור. במקרה דנן, השופטים אמנם הציעו אמות מידה שונות, אך לא התגבשה דעת רוב סביב אחת מהן. לכן, לא ניתן לומר שנקבעה הלכה חדשה. בנוסף, הנשיא ציין כי עמימות משפטית מסוימת או הותרת סוגיה ללא הכרעה מחייבת אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון נוסף. 2. **קביעת הלכה חדשה בדבר חסינות למדינה כמאסדרת מתביעות נזיקין:** המבקשת טענה כי המדינה קיבלה, למעשה, חסינות מוחלטת מפני תביעות נזיקין בעת הפעלת סמכויות אסדרה, בניגוד להלכות קודמות (ובפרט הלכת לוי). * **התייחסות הנשיא:** הנשיא דחה טענה זו גם כן. הוא הבהיר כי בית המשפט לא ביטל את הלכת לוי, אלא יישם את ההלכות הקיימות על נסיבות המקרה. השופט כבוב אף הבהיר כי הלכת לוי עומדת בעינה, ואין להסיק כי בכל מקרה של תביעה נזיקית נגד המדינה בגין פעולות אסדרה תידחה התביעה. הנשיא הדגיש כי גם במקרים בהם נמנעת הסדרה, קשה למצוא פסקי דין שהטילו אחריות נזיקית על הרשות. הוא הוסיף כי לא מצא כל מקרה דומה שבו הוטלה אחריות בגין נזק כלכלי טהור הנובע מהסדרה רגולטורית כשלעצמה. 3. **קביעת הלכה חדשה בדבר מעמדו החוזי של רישיון המוענק על ידי המדינה:** המבקשת טענה כי רישיון המוענק על ידי המדינה מכונן מערכת יחסים חוזית מלאה, בניגוד להלכות קודמות. * **התייחסות הנשיא:** הנשיא קבע כי לא נקבעה הלכה חדשה בנושא זה, ובוודאי שלא הלכה גלויה ומפורשת על פני הפסק. 4. **קביעת הלכה חדשה בדבר מניעת הגשת תביעה נזיקית כנגד המדינה בגין מכרז:** המבקשת טענה כי בעל דין שהתקשר עם המדינה במכרז מנוע מלהגיש תביעה נזיקית נגדה בשל המכרז. * **התייחסות הנשיא:** כאמור, הנשיא קבע כי לא נקבעה הלכה חדשה בנושא זה. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים (הן בטענות המבקשת והן בהחלטת הנשיא):** * **דיון נוסף:** ההחלטה מדגימה את התנאים הנוקשים לקיום דיון נוסף, כהליך חריג שנועד לבחינת הלכות חדשות וקשות הסותרות הלכות קיימות, ולא לדיון חוזר בטענות ערעוריות. זאת, על פי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט. * **סילוק תביעה על הסף:** ההחלטה מעלה לדיון את מתחם המבחנים לסילוק תביעה על הסף מחמת היעדר עילה. * **המתחם הקיים:** "צל צילה של עילה" - מבחן מקל יחסית, המעניק משקל רב לזכות הגישה לערכאות. * **הצעות השופטים כבוב ושטיין:** * **השופט כבוב:** הציע מבחן "סיכוי אפשרי", הדורש מהתובע להראות סיכוי, ולו נמוך אך לא קלוש או תיאורטי, להצלחת התביעה. מבחן זה מבקש להתמודד עם הנטל הכבד של הליכי גילוי ועיון בעידן הדיגיטלי, ולשקול יעילות דיונית וחיסכון במשאבים, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. * **השופט שטיין:** הציע דרישה לניסוח כתב תביעה "בלי כחל וסרק" (Plain Pleading), הדורש הצגת גרסה עובדתית קוהרנטית ומפורטת המבססת את המסקנה המשפטית. כתב תביעה מעורפל ומגמתי לוקה בפגם מהותי. * **הכרעת הנשיא:** למרות ההצעות, לא התגבשה דעת רוב, ולכן לא נקבעה הלכה חדשה. הנשיא אף ציין כי הותרת סוגיות משפטיות ללא הכרעה מחייבת אינה מצדיקה כשלעצמה דיון נוסף. * **אחריות נזיקית של המדינה כמאסדרת:** * **הלכת לוי:** הלכה זו מצמצמת את אחריות המדינה בנזיקין בעת הפעלת סמכויות אסדרה, בפרט כאשר מדובר בצבר החלטות שלטוניות וחקיקתיות שנפרשו על פני זמן. * **יישום בהחלטה:** הנשיא הדגיש כי השופטים יישמו את הלכת לוי ולא ביטלו אותה. הוא אף ציין כי קשה למצוא פסקי דין המטילים אחריות נזיקית על הרשות בגין הסדרה רגולטורית כשלעצמה, במיוחד בנוגע לנזק כלכלי טהור. * **יחסי חוזים-נזיקין:** ההחלטה נוגעת למתח בין דיני החוזים (תנאי המכרז והקצאת סיכונים) לדיני הנזיקין, כאשר המבקשת ניסתה לתבוע נזק כלכלי טהור בעילות נזיקיות, למרות שלכאורה סיכונים רגולטוריים הוטלו עליה במסגרת המכרז. הנשיא אישר כי לא נקבעה הלכה חדשה בנוגע למעמדו החוזי של הרישיון או לגבי הגבלת תביעות נזיקיות בעקבות מכרז. **מסקנה:** כבוד הנשיא עמית דחה את הבקשה לקיום דיון נוסף. הוא קבע כי פסק הדין של בית המשפט העליון לא קבע הלכות חדשות וקשות הסותרות הלכות קודמות, כנדרש לצורך דיון נוסף. ההשגות של המבקשת נגעו ליישום הלכות קיימות על נסיבות המקרה, ולא לקביעת הלכות חדשות, ולפיכך אינן עולות כדי עילה לדיון נוסף. אף על פי שהשופטים חילקו בהנמקותיהם לגבי אמת המידה לסילוק תביעה על הסף, לא גובשה דעת רוב, ולכן לא נקבעה הלכה חדשה בנושא זה. טענות המבקשת נדחו, והיא הפסידה בהליך.