סע"ש 3986-12-22

תקציר

הנתבעת, חברת בנייה הפועלת מעבר לקו הירוק, טענה כי התובעת, שתבעה שכר והטבות שלא שולמו, הועסקה על ידי קבלן משנה פלסטיני. הנתבעת טענה כי קבלני משנה פלסטינים משיגים היתרי עבודה עבור עובדיהם וכי ההיתרים ניתנים ללא קושי. עוד נטען, כי קבלן המשנה העסיק את התובעת באופן לגיטימי על פי הדין הירדני וכי הנתבעת אינה אחראית לזכויות העסקה כלשהן. מנגד, טען התובע כי עבד אצל הנתבעת ונוצל, והיתרי העבודה הונפקו לבקשת הנתבעת בלבד. בית הדין בחן את חומר הראיות ומצא כי התובעת הציגה טיעון מקדמי מספק, כנדרש בתקנה 116א', באמצעות הגשת היתרי עבודה המעידים על יחסי עבודה עם הנתבעת. בית הדין שקל גם את אופי העסקתו של התובע, את פערי הכוחות בין הצדדים ואת היעדר המסמכים, וקבע כי התובע אינו צריך לספק ערבות להבטחת הוצאות הנתבעת. זאת ועוד, מאחר שהנתבעת לא התייחסה להגנתה להסעות התובעת והתובעת לא תבעה הוצאות נסיעה, דחה בית המשפט את טענת הנתבעת בנקודה זו. השופט הגיע למסקנה כי קיימים טעמים מיוחדים לפטור את התובע מהפקדת ערבות וכי יש לדחות את הבקשה. ההחלטה הדגישה את חשיבות הנגישות לצדק ואת הזכות לממש את זכויותיו, במיוחד נוכח מורכבות יחסי העבודה. עוד קבע בית המשפט כי ההוצאות יישקלו בשלב מאוחר יותר, במידת הצורך.