ע"פ 728/84

תקציר

בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של שמעון חרמון ברצח בכוונה תחילה של כרמלה בלס, שהייתה בחודש הרביעי להריונה במותה. ההרשעה התבססה על ראיות נסיבתיות ששללו כל ספק סביר באשמתו של חרמון. הראיות הראו כי לחרמון היה מניע להרוג את בלס משום שלטענתה הוא אבי בנה שטרם נולד וסירבה לחזור בה מטענתה, למרות הכחשתו. מעשיו של חרמון, בהם החלפת צמיגי רכבו ושריפת גופתו של בלס, הצביעו על ניסיון להסתיר את מעורבותו בפשע. יתר על כן, כמה ראיות פיזיות קשרו אותו לזירת הפשע, כמו שערות כלבים שנמצאו על המזרן השרוף ששימש לעטיפת גופתו של בלס, שתאמו את שערות כלבו, וכתם דם ברכבו שתאם את סוג הדם של בלס. בית המשפט מצא כי ראיות התביעה, שנבחנו יחד, הובילו למסקנה כי חרמון רצח את בלס. בנוסף, נקבעו המרכיבים הנפשיים של העבירה, לרבות הכנה, כוונה להרוג והיעדר הגנה עצמית. בית המשפט דחה את טענות חרמון ואת טענותיו החלופיות, והביא לדחיית הערעור ולאישור פסק דינו של בית המשפט המחוזי.