ת"א 12411-05-12

תקציר

פסק דין זה מתאר את ההחלטה בתביעה שהגיש מורה שנפל ונפגע כתוצאה מחור במדרכה בעיר חולון. התובע תבע את העירייה על כך שלא שמרה על שלמות הרחובות. השופט פסק לטובת התובעת ופסק לה פיצויים בגין נזקי גוף. השופט מצא כי הנתבע התרשל בכך שהותיר בור רחב ועמוק יחסית במדרכה ולא תיקן אותו במועד. עוד קבע השופט כי התובעת התרשלה באופן תורם בכך שלא שמה לב לסביבתה בעת הליכה. לפיכך, השופט ייחס 25% מהאשמה לתובע. לצורך קביעת היקף נזקיו של התובע שקלה השופטת מספר גורמים: פגיעה רפואית ותפקודית, אובדן הכנסות בעבר ובעתיד, פגיעה תפקודית, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. הנכות הרפואית נמצאה בשיעור של 5% בגין פגיעה בשורש כף היד ו-10% בגין פגיעה בכתף, בסך הכל 14.5%. הפגיעה התפקודית נקבעה על 15%. בגין אובדן הכנסות בעבר פסק השופט לתובע 10,000 ש"ח, ואילו הפסד כושר השתכרות עתידי נקבע על 100,000 ש"ח. עזרה מהזולת בעבר ובעתיד נפסקה ב-30,000 ₪, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות ב-6,000 ₪ ונזק לא ממוני ב-60,000 ₪. לאחר התחשבות באשמתו התורמת, חושב סך הנזקים בסך של 154,500 ₪. עם זאת, מאחר שתאונת התובע הוגדרה כתאונת עבודה, המוסד לביטוח לאומי כבר שילם לתובע 513,508 ₪ תגמולים. מאחר שהנתבעת לא הייתה מעסיקתו של התובע, התובע היה זכאי ל-25% מהפיצויים, והמוסד היה זכאי ל-75%. לפיכך נפסקו לתובע 38,625 ש"ח ולמכון 115,875 ש"ח. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע סכום זה, בתוספת ריבית, הוצאות ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4%. כמו כן חויב הנתבע לשלם ישירות לבא כוחו של התובע את יתרת הסכום המגיע לו. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.