תה"ס 25243-01-20

תקציר

המחלוקת המרכזית במקרה זה נסובה סביב אכיפת הסכם ממון וגירושין שנחתם בין בני זוג גרושים, בנוגע להעברת זכויות בדירה. הגבר תבע את אכיפת ההסכם, ואילו האישה תבעה פיצויים שכנגד, בטענה להפרת ההסכם על ידי בעלה לשעבר. לגופו של עניין, היא טענה כי הוא לא הוציא אותה מרישום המשכנתא, דבר שגרם לה נזקים כספיים שכן הדבר פגע ביכולתה לקבל סיוע בדיור הציבורי. האישה תבעה גם פיצויים הנוגעים לתשלומי מזונות. האיש הכחיש טענות אלה וטען כי יש לדחות את התביעה שכנגד מחמת התיישנות, חוסר עילה, שיהוי וחוסר תום לב. בית המשפט בחן ביסודיות את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי הצדדים. נמצא כי ההסכם תקף ואושר על ידי בית המשפט, ואף אחד מהצדדים לא ערער על תוקפו. בית המשפט הדגיש כי רישום הזכויות חייב לשקף את ההסכמות שנעשו בין הצדדים, ומאחר שהנתבעת לא ניסתה לבטל את ההסכם, הוא נותר תקף ומחייב. באשר לתביעה שכנגד, ציין בית המשפט כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה. האישה לא הצליחה להוכיח כי התובע הפר את החוזה, שכן מהראיות עולה כי הגבר עשה כל שביכולתו כדי לסייע לה במימוש זכויותיה. כמו כן, לא הוכח כי הנתבעת אכן הגישה בקשה לסיוע בדיור או כי בקשתה נדחתה בשל רישומה במשכנתא. עוד הדגיש בית המשפט כי על הנתבעת מוטלת החובה להפחית את נזקיה, דבר שלא עשתה. בנוסף, בית המשפט מצא את התביעה שכנגד כמתעכבת באופן משמעותי, תוך גרימת קשיים ראייתיים ונראה כי הדבר מצביע על נטישת הנתבעת את טענותיה. בהתחשב בכל הגורמים הללו, דחה בית המשפט את התביעה שכנגד והורה לנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט מופחתות. משנתקבלה תביעת התובע לאכיפת ההסכם, העניק לו בית המשפט את הזכות להעביר את כל הזכויות בדירה על שמו, תוך מתן מועד אחרון לחתימת הנתבע על המסמכים הדרושים. אם לא תעשה כן במסגרת הזמן הנקובה, ימונה בא כוח התובעת לביצוע ההעברה. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות שני הצדדים וניתן לפרסמה תוך השמטת פרטים מזהים.